פרופ' גבריאלה שלו היא פרופסור למשפטים, מרצה למשפטים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, מוערכת מאד מהבחינה המקצועית, ואף שימשה בשנים האחרונות כשגרירת ישראל באו"ם.
לפני שנת 2003 ביצעה שלו בוררות בין חברה ישראלית לחברה בריטית. ישיבות הבוררות בוצעו במספר מדינות, בעיקר בחו"ל.
השאלה שנשאלה – האם ההכנסות של שלו מהבוררות, בסך 1,500,000 ש"ח, חייבות במס בישראל?
להזכירכם, לפני שנת 2003, הכנסה של תושב ישראל היתה חייבת בישראל רק אם הופקה / נצמחה בישראל, או אם נתקבלה לראשונה בישראל.
כחריג לעיקרון המיסוי הטריטוריאלי, קבע סעיף 5(1) לפקודה כי אם הכנסת אותו אדם בחו"ל נבעה מאותו משלח יד בו הוא עוסק בדרך כלל, יראו את ההכנסה כאילו הופקה בישראל והיא תהיה חייבת במס.
פ"ש ירושלים 1 קבע שמדובר בהכנסה שחל עליה סעיף 5(1), דהיינו – הכנסה מאותו משלח יד שפרופ' שלו עסקה בו בישראל.
שלו טענה כי משלח ידה הוא בכלל הוראת משפטים, ולא בוררות. לכן, הסעיף לא חל עליה וההכנסה לא חייבת במס.
בית המשפט המחוזי קבע שהכנסתה מבוררות היא הכנסה ממשלח יד אחר ושונה מאשר הכנסתה מהוראה. דהיינו, העובדה שפרופ' שלו היא משפטנית לא אומרת שכל הכנסה הנובעת מהיותה משפטנית היא הכנסה מאותו משלח יד.
בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי וקובע שהכנסותיה מבוררות יחשבו הכנסות מאותו משלח יד בו עסקה בארץ, דהיינו – מומחית בדיני חוזים ומשפטנית.
בית המשפט העליון בורח מהגדרה ברורה של המונח "משלח יד", ומותיר את ההכרעה לבאים אחריו לעת מצוא. אבל, קובע כי אדם שהוא:
"בעל מקצוע מסוים (כגון רופא), יכול לפעול מתוקף מומחיותו במגוון עיסוקים במקביל (למשל – טיפול בחולים, יעוץ לחברות בתחום הרפואי, מתן חוות דעת מומחה בנושאי רפואה וכו') אשר ניתן לראות בכולן…חלק ממשלח ידו"
(ההדגשות במקור)
השלכות הפסיקה למצב החוקי היום:
לכאורה מדובר בסעיף שאבד עליו הכלח, שכן מאז הרפורמה של תיקון 132, בוטל סעיף 5(1) וכיום תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו הן בארץ והן בחו"ל. אבל, פסק הדין מתייחס לשאלה חשובה מאד ורלוונטית גם היום, והיא: מהו משלח יד, ומה נכלל בתוך משלח יד?
יש לכך השלכות גם למצב החוקי היום. הכנסות יכולות למצוא את עצמן מסווגות כהכנסה ממשלח יד. לסיווג פעילות כמשלח יד יש השלכות מס לא מעטות, כגון :
האפשרות לקיזוז הפסדים, גם בארץ וגם בחו"ל, שכן אם מקור ההפסד הוא ממשלח יד, הקיזוז יותר באותה שנה מכל מקור, ובשנים הבאות כנגד הכנסה ממשלח יד/עסק. כך, מי שבקיא בשוק ההון, ובנינו – רוב האוכלוסיה בטוחה לגמרי שהיא בקיאה בזה למרות שאין לה שום מושג, יוכל להפוך הפסד מני"ע, או מריבית, להפסד ממשלח יד.
אם מדובר במשלח יד, יותר להפקיד בגינה לקרן השתלמות לעצמאים.
הוראות ניהול ספרים.
ניצול נקודות זיכוי אשר ניתן לנצל אותן רק כנגד "עסק או משלח יד".
הגדרת "הכנסה פאסיבית" לצורך חנ"ז ממעטת כל הכנסה אשר אילו הופקה או נצמחה בישראל היתה נחשבת הכנסה ממשלח יד או מעסק.
הכנסות ממכירת ני"ע על ידי מי שמבין בזה יכולות להיחשב כהכנסה ממשלח יד, ולא כהכנסה הונית. בהתאמה, מי שמוכר קרן נאמנות, חייבת או פטורה, לא יקבל את הפטור או לא ימוסה בשיעור מס של 20%, אם יוגדר כיחיד שמשלח ידו הוא ני"ע.
משיכה מקרן השתלמות, תהיה פטורה אם בוצעה לצורך שמירה על רמה מקצועית של המושך – במשלח ידו.
ניכויים במקור: לרוב, צוי הניכוי במקור ממעטים הכנסה שיש לסווג אותה כמשלח יד.
ועוד.
פרשנות חוקי המס:
בית המשפט המחוזי סבר שיש לפרש בצמצום הוראות חוק כגון סעיף 5(1) לפקודה, ובמילים אחרות – לפרש אותן באופן המיטיב עם הנישום.
בית המשפט העליון מבטל תפיסה זו, וקובע כי יש להעדיף את תכלית החקיקה:
" אכן, בעבר שררה תפישה פרשנית לפיה יש להחיל בדיני מסים פרשנות דווקנית ומצמצמת, המקלה עם הנישום מקום בו לשון החוק מעוררת ספק. ואולם, ברבות השנים, עם התפתחות ההכרה החברתית כי הטלת מס נועדה בסופו של דבר לשרת את הפרט, וההבנה כי פרשנות
המיטיבה עם נישום פלוני עלולה להיות לרועץ לנישום אלמוני, הלכה תפישה זו ופינתה את מקומה לטובת כללי הפרשנות התכליתית החלים על כל דבר חקיקה, ולפיהם יש לבחור בפירוש המביא להגשמת תכלית החקיקה …..התכלית המונחת ביסוד חקיקת מס היא המטרות, הערכים והאינטרסים שחוק מס נועד להגשים…"
ניכוי הוצאות:
עובדה שצדה את עיני בפסק הדין היא שפרופ' שלו דרשה בניכוי לצורך מס הוצאות שהוציאה בקשר לאותה הבוררות בשנים 1997-2002, ולמרות זאת לא דווחה על ההכנסה. כאשר לבסוף דיוחה, דיוחה על ההכנסה כפטורה
אני יודע שפרשנות המונח "משלח יד" לא צריך להיות מושפע מהדרך בה פירשה אותו הנישומה, אבל זה מריח לא טוב שנישום מרשה לעצמו לנכות הוצאות, בזמן שהוא לא מתכוון לדווח על הכנסה, או לדווח על ההכנסה כפטורה.
כנראה, כשלימדו את סעיף 18(ג) באוניברסיטה, מישהו נירדם בשיעור.