חברת בניה השתמשה בחשבוניות פיקטיביות, כך הוכיחו מע"מ.
פקיד השומה רמלה קיבל לידיו את ממצאי מע"מ, והוציא שומה לחברה בה לא התיר לה 13% מההוצאות שנדרשו על ידה בגין קבלני משנה בשנת 1999. שנת 1998 לא טופלה עקב התיישנות.
בעל המניות בחברה נישום בפקיד שומה אחר, שם הוסיפו להכנסותיו – באופן אישי – 75% מההוצאות הפיקטיביות שנקבעו לחברה.
העיקרון ברור והגיוני – אם לא מדובר בהוצאות של החברה, והיא רשמה אותם בדו"ח למרות שלא עמדה בהם, סביר בהחלט שבעל המניות קיבל אותם בפועל.
אלא, שפקידי השומה צריכים להיות מסונכרנים. לא יתכן, קובע בית המשפט, שפקיד שומה אחד יתאם רק 13% מהוצאות הפיקטיביות, ופקיד שומה אחר יקבע ש 75% מהן ירשמו כהכנסה אישית של בעל המניות.
לגבי שנה שהיתה פתוחה, קבע בית המשפט ששני פקיד השומה צריכים להיות מתואמים. ההוצאות שלא הותרו בחברה בפקיד שומה אחד הן ההכנסות שיש ליחס לבעל המניות בפקיד השומה השני.
לגבי שנה קודמת, שהתיישנה בינתיים, אישר בית המשפט לחייב 75% מההוצאות כהכנסה אצל בעל המניות.
ואדגיש, שסכום ההוצאות שלא הותר בחברה צריך להיות במדויק סכום ההכנסה שבעל המניות חייב בה. לא יתכן אחרת.
Print Friendly
חפש מאמרים