אחת התכונות הבולטות יותר בשימוש במזומן היא היכולת להעביר את המזומן מיד ליד ללא תיעוד וללא רישום כך שאין אפשרות לעקוב אחר המזומנים.תכונה זו של המזומן ידועה בארץ ובעולם כאחד מהגורמים העיקריים לצמיחת הכלכלה השחורה, העלמות מס, פעילות הטרור ועוד…
ביום 18/03/2018 פורסם החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח – 2018 (קישור לחוק) שמטרתו להגביל את השימוש במזומנים ובכך להילחם בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון.
מדינות רבות בעולם (כגון: צרפת, איטליה, בולגריה וכו') עשו זאת לפנינו וכבר מיישמות את המגבלות על השימוש במזומן כחלק מהלחימה בהון השחור.
ההגבלות לא יביאו לפתרון מוחלט אך הצפי הוא כי הן יביאו לגידול בהכנסות המדינה.
עיקרי החוק:
עסקאות מול "עוסק":
החוק קובע כי עוסק לא ייתן ולא יקבל מזומן בסכום העולה על 11,000 ₪.
ההגבלה קובעת כי בעסקאות מול עוסק שתמורתן עולה על 11,000 ₪ יהיה ניתן לשלם לעוסק במזומן סך של 10% או 11,000 ₪ בלבד, כנמוך.
היינו, בעסקה שתמורתה היא 20,000 ₪, יהיה ניתן לשלם סך של 2,000 ₪ בלבד, במזומן, ובעסקה שתמורתה היא 200,000 ₪ , יהיה ניתן לשלם סך של 11,000 ₪ בלבד, במזומן.
את יתרת התמורה בגין העסקה יהיה חובה לשלם באמצעי תשלום הניתן למעקב כגון כרטיס חיוב מיידי, העברה בנקאית, שיק וכו'.
עסקאות בין אנשים פרטיים:
עוד קובע החוק כי עסקאות בין אנשים פרטיים במזומן יוגבלו לסכום של 50,000 ₪.
כך שלמעשה, אם קנית רכב או רכשת דירה מאדם פרטי בסכום העולה על 50,000 ₪, יחולו עלייך הוראות החוק.
המגבלה תחול גם בתמורה המתקבלת משכר עבודה, תרומה והלוואה בסכום העולה על 11,000 ₪ ובמתנה בסכום העולה על 50,000 ₪. כאשר החוק ממעט תשלום מזומן בין קרובים כהגדרתם בחוק, למעט אם המדובר בשכר עבודה.
עוד קובע החוק מגבלה לגבי אופן השימוש בשיקים ואוסר את השימוש בשיקים פתוחים, עוסק לא ייתן או יקבל שיק ששם המוטב לא צוין בו, אדם פרטי לא ייתן או יקבל שיק בסכום העולה על 5,000 ₪ ששם המוטב לא צוין בו. שיק מוסב חייב לכלול את שם המסב ותעודת הזהות שלו.
החוק מטיל עיצום כספי ועונשים על המפרים את החוק ותחולתו היא מיום 01/01/2019.
ראו הוזהרתם..
חוק מיסוי מקרקעין
חוק מיסוי מקרקעין תוקן והתווספה חובה על רוכש זכות במקרקעין להצהיר באיזה אמצעי תשלום הוא עתיד לשלם את התמורה. במקרה והוא לא יודע כיצד הוא צפוי לשלם, יצהיר על כך בעת הרכישה, ויהיה חייב להשלים את הדיווח ולפרט כיצד שילם, וזאת לא יאוחר משישה חודשים מיום שקיבל את החזקה בזכות.
חובת ההצהרה הוספה בסעיף 73(ג), והמשמעות היא שאם הרוכש לא יצהיר, הוא צפוי לקבל קנס הן על פי חוק צמצום השימוש במזומן, והן על פי חוק מיסוי מקרקעין שכן אי הצהרה כזו נחשבת כאילו הרוכש לא הגיש הצהרה למיסוי מקרקעין (הצהרה שאיננה שלמה איננה נחשבת הצהרה שהוגשה).
הרהורים…
ביטקויין
לאחרונה רשות המיסים הביעה את עמדתה, לפיה ביטקוין איננו מטבע חוקי. גם בחוק, הגדרת מזומן כוללת רק מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, ומטבע חוץ כהגדרתו בחוק בנק ישראל. שני אלו לא כוללים ביטקויין.
מסקנה: תשלום בביטקויין לא יחשב תשלום במזומן.
החוק מעלה תהיות רבות באשר לאופן יישומו. למשל, מה יעשו כאלה שאין להם אמצעים טכנולוגיים (כגון קשישים), כאלה שאין להם חשבון בנק או כאלה שיש להם מגבלה כלשהי בחשבון?
כמו כן, האם עמלות הבנקים צפויות לעלות בעקבות החוק? החוק מטיל חובות רבים על הבנקים, ויתכן שהבנקים יתרגמו את זה לעמלות נוספות…
לנו נותר לחכות ולראות.
סוף דבר…
הסיבה לחקיקת החוק היא הקושי הנעוץ בהתחקות אחר מקור כספי מזומן. הקושי הזה מתואר בביטוי ״לכסף אין ריח״.
מעניין לדעת שמקור הביטוי הוא דווקא מהטלת מיסים, בתקופת האימפריה הרומאית.
כאשר הטיל הקיסר אספסיאנוס מס על שירותים ציבוריים, כעס טיטוס בנו על הטלת המס כי הרגיש שהמס מבזה את האימפריה (שירותים ציבוריים, בכל זאת…) אביו, לפי האגדה, הוציא מטבע מכיסו וביקש מטיטוס להריח את המטבע, כשהוא מנסה להוכיח לטיטוס שזה לא חשוב מאיפה מגיע הכסף לאימפריה, שהרי הכסף לא מקבל את ריחו של השירותים.