מצד אחד, כדי להגיע לחקר האמת וכך למס אמת, יש לחשוף בפני הנישום את כל הנתונים ששימשו להוצאת השומה על ידי פקיד השומה, כולל למשל הסדרים שעשו עם נישומים אחרים.
(מכח עקרון זה מפורסמות החלטות המיסוי החשובות זה כבר כמה שנים).
מצד שני, יש חסיון על מידע שמגיע למס הכנסה. זאת כדי שלא יחששו הנישומים לחשוף פרטים על עסקיהם וידווחו אמת.
איך מגשרים בין שני העקרונות?
נקבע כי יש לחשוף את המידע ששימש את פקיד השומה בהוצאת השומה, בשני סייגים:
לא לחשוף פרטים מזהים של נישום אחר.
יש לחשוף רק מידע ששימש בקביעת השומה.
בפסק הדין טען הנישום שחישוב חובו לחברה איננו נכון. לצורך כך ביקש מפקיד השומה לחשוף את חובות בעלי המניות ואחרים לחברה.
נפסק כי המידע לא שימש בעריכת השומה שעניינה חובו של הנישום עצמו לחברה, ולכן לא יחשף.