מדובר בשחקן כדורסל, שבמהלך משחק נפצע פציעה שלא אפשרה לו להמשיך לשחק יותר. הביטוח הלאומי שילם לו דמי פגיעה בעבודה למשך חצי שנה, שבסופם הגיש השחקן בקשה לביטוח הלאומי להכיר בו כנכה.
במקביל דרש פטור ממס לפי סעיף 9(5), וזאת עוד לפני שהועדה של הביטוח הלאומי החליטה בעניינו.
שנתיים וחצי לאחר מכן אישרה לו הועדה של הביטוח הלאומי נכות של 100% למשך שנה מיום שסיים לקבל את דמי הפגיעה בעבודה. לוועדת הרופאים מטעם מס הכנסה לקח קצת יותר זמן (5 שנים) עד שקבעה לו נכות 100% לשבעת החודשים מיום שנפצע ועד ליום בו סיים לקבל את דמי הפגיעה. כך נקבעה לו נכות של שנה וחצי רצופות – חצי שנה ראשונה לפי וועדת הרופאים של מס הכנסה, ושנה נוספת על פי ועדת ביטוח הלאומי.
מס הכנסה הגיש ערעור על קביעת וועדת הרופאים, והערעור התקבל כך שבשבעת החודשים הראשונים שונה אחוז הנכות שלו ל 20% בלבד.
על השינוי הזה הוגש בג"צ.
בג"צ קובע שיש להחזיר את הקביעה של 100% נכות לחצי השנה הראשונה, בתקופה בה קיבל דמי פגיעה בעבדה. הגיוני לפעמים שאחוזי הנכות יורדים ככל שעובר הזמן, אך לא יתכן – קובע בג"צ – שהוא היה בהתחלה נכה 20% בלבד, ורק אחרי חצי שנה הפך נכה 100%. הרי מדובר בפגיעה אחת שגרמה לנכות, וכיצד הורע פתאום מצבו?
מעתה, כל מי שקיבל דמי פגיעה בעבודה לתקופה העולה על שנה, יתכן ויבקש (ואולי גם יקבל) מהוועדה של מס הכנסה לקבוע לו נכות 100% לתקופה זו, וכך לעיתים יוכל לחסוך במס.
ללא קשר לפסק הדין הספציפי, אותי מטריד קצת המנגנון של הפטור לנכים לפי סעיף 9(5). הרי הפטור נועד לעזור לנכים לחזור למעגל העבודה, וכך להשיג שיקום מלא . אם כך הוא המצב, היינו מצפים שנכים ירוויחו בתקופת הנכות שלהם פחות ממה שהרוויחו בתקופת נכותם. בפועל, נראה לי שהשכר עולה פלאים מיד לאחר הפגיעה. האם הנכה מגלה יכולות חדשות / כוחות חדשים בעקבות הפציעה? במקרה זה אין לסווג אותו כנכה. ואם הגיע לרמת שכר כזו, האם עובדה זו לא מעידה על שיקום?
בכל מקרה, יתכן וכדאי להגביל את הפטור ל 100% מהשכר של אותו נכה במשך השנה שלפני שהפך לנכה. לפחות לגבי נכים שלא לצמיתות.
קביעה חשובה נוספת של בג"צ – ועדת הרופאים מטעם מס הכנסה יכולה לקבוע נכות רק לתקופה אליה לא התייחסה ועדת הביטוח הלאומי.