שינוי מועד ההכרה בהכנסה משירות בחוק מע"מ – פורסם תיקון 41 לחוק

עד היום, הכנסה משירות חויבה במע"מ במועד סיום מתן השירות, ואם היתה משולמת מקדמה – סכום המקדמה היה מחויב במע"מ בעת תשלומה.


בנוסף, תקנה 7 לתקנות מע"מ קובעת כי אצל עוסקים מסוימים (בגדול – בעלי מקצועות חופשיים), החיוב יהיה על בסיס מזומן, דהיינו: מקבלים-משלמים, לא מקבלים-לא משלמים (מע"מ).
התיקון האחרון לחוק מע"מ שינה את הכללים לגבי מתן שירות. מעתה, ברירת המחדל היא ששירות מחויב במס על בסיס מזומן – רק במועד התקבול, ועל הסכום שהתקבל.


לכלל זה יש חריג: אצל עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 15 מיליון ש"ח בשנה, והוא מנהל ספרים לפי תוספת יא', מועד אירוע המס ישאר כפי שהיה, דהיינו – במועד ביום מתן השירות, גם אם לא התקבלה התמורה עדיין, ואם שולמה מקדמה – על סכום המקדמה ביום ששולמה.


הערות חשובות:
1. השפעת התיקון על מועד הוצאת החשבונית:
על פי סעיף 46 לחוק מע"מ קובע שחשבונית תוצא תוך 14 יום ממועד אירוע המס. כלומר, בשירות – תוך 14 יום מיום בו נתקבלה התמורה.
לגבי אותו עוסק מעל 15 מיליון ש"ח מחזור בשנה – לגביו מועד הוצאת החשבונית יהיה תוך 7 ימים ממועד אירוע המס.
אז העוסקים שיש להם מחזור גדול, מקופחים פעמיים – פעם אחת מכיוון שהם מחויבים במע"מ מוקדם יותר מעוסקים אחרים, הנותנים שירות, ואין להם מחזור גדול, ופעם שניה מכיוון שהם חייבים להוציא חשבונית מוקדם יותר – תוך 7 ימים ולא תוך 14 יום.
מועד הוצאת החשבונית מוביל למועד תשלום המס – אנחנו משלמים מע"מ עסקאות כל חודש על המע"מ הכלול בחשבוניות שהוצאנו בחודש הקודם. כך, אם עוסק נותן שירות ב 20 באוגוסט למשל, הוא רשאי להוציא את החשבונית בתחילת ספטמבר ולשלם את המע"מ ב 15 לאוקטובר. לעומתו, עוסק בעל מחזור עסקאות גבוה מ 15 מיליון בשנה, יאלץ להוציא את החשבונית עבור אותה עסקה עד ל 27 לאוגוסט, ולכן יכלול אותה בדיווח המשולם ב 15 בספטמבר – חודש מוקדם יותר.


2. תקנה 7:
תקנה 7 לא בוטלה במסגרת התיקון ואף לא שונתה.
נוצר כאן מצב מעניין: מצד אחד כתוב בחוק חריג – עוסק שמחזור עסקאותיו גבוה מ- 15 מיליון ש"ח וחייב בניהול פנקסים לפי תוספת יא, לגביו חל מועד אירוע המס בסיום השירות. מצד שני, תקנה 7 קובעת שעוסק שחייב בניהול חשבונות לפי תוספת יא יחויב במס על בסיס מזומן בלבד.
אם תאמרו שהתקנה גוברת על האמור בחוק (וכך המקרה לגבי שאר המפורטים בתקנה, הוראות התקנה לגביהם יוצרות הסדר ספציפי הגובר על האמור בחוק) – הרי שהחריג שניסח המחוקק לא יתקיים כלל.

שתף פוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
Call Now Button דילוג לתוכן