פריסה של מענק פרישה הינה פריסה מהותית ולא טכנית ולכן זכאי הפורס לקבל את הפטור לנכה בכל אחת משנות הפריסה – עליון – שרל שבטון ע"א 8950/07
פסק דין חשוב מאד, שכדאי לקרוא בתשומת לב מיוחדת.
לאמרות השופטים בפסק הדיויש השלכות הנוגעות גם לסוגיות שלא דובר בהן במפורש.
בפריסה קדימה של מענק פרישה ניתן ליהנות מפטורים עתידיים
סעיף 8(ג) לפקודה מאפשר פריסה של היוון קצבה ושל מענק פרישה, לכמה שנות מס, לצורך חישוב המס. הסעיף מאפשר פריסה אחורה (לשנים שקדמו לקבלת המענק) וגם קדימה.
שרל שבטון הוא נכה שקיבל מענק פרישה של כ 3.5 מיליוני ש"ח. הוא ביקש פריסה קדימה לשש שנות מס, וקיבל אישור לכך, אך רשות המיסים סירבה להעניק לו בשנות המס שבפריסה את ההטבה שניתנת לנכה (פטור ממס על חצי מיליון ש"ח בשנה), בטענה שהפריסה היא פריסה טכנית בלבד לצורך מדרגות המס, אך לא לצורך פטורים.
בית המשפט העליון קובע שיותר לנישום לקבל פטור בכל אחת משש שנות המס שבפריסה, מכיוון שהסעיף קובע פריסה מהותית – פריסה בפועל של ההכנסה למספר שנות מס, ולא טכנית – פריסה רק לצורך חישוב המס.
האם מענק פרישה הוא הכנסה פירותית או הונית?
בעניין זה, פסק הדין מניח את הבסיס לשינוי ההלכה המחייבת היום (פס"ד חפץ), הרואה בחלק ממענק פרישה הכנסה הונית. השופטים רומזים בפסק הדין כי לדעתם יש מקום לראות בכל מענק הפרישה הכנסה פירותית דווקא, ויותר מכך – תקבול שבמהותו נועד למטרות סוציאליות.
הדרך לפרש את דיני המס
עד פסק דין חצור, היה נהוג בכל מקרה של ספק, לפרש את דיני המס לטובת הנישום. כב' השופט ברק שינה את ההלכה וקבע כי יש לפרש את דיני המס לפי תכלית החקיקה.
בית המשפט מאמץ את ההלכה, אולם קובע גם מתי יש לסטות ממנה: כשמדובר בפריטים החלשים בחברה (נכים, אלמנות, יתומים וכו') יש לפרש את החוק במקרה של אי בהירות, לטובת הנישום דווקא.
כב' השופט מלצר מסתמך על המשפט העברי, ומזכיר לנו שאבותינו הלכו לקראת החלשים והנדכאים בחברה, וראוי לנו לעשות כמותם.
מטרת המחוקק במתן הפטור לנכה
מקובל לחשוב שמטרת מתן ההקלה לנכים היא כדי להעניק להם תמריץ לחזור למעגל העבודה. זו רק אחת מהמטרות. מטרות נוספות הן שמירה על כבודו העצמי של הנכה, ויצירת מצב בו הכנסתו הפנויה תהיה גדולה יותר מכיוון שגם הוצאות המחיה שלו עולות בעקבות הנכות (עלות התרופות, ניידות ועוד).
נפקות להיבטים נוספים
מכיוון שבית המשפט קובע שהפריסה עליה מדבר סעיף 8(ג) היא פריסה מהותית, נשאלת השאלה מה הנפקות לעניין ההתיישנות, במקרה של פריסה אחורה?
ידוע ששנת מס מתיישנת בחלוף 3 שנים מתום שנת המס בה הוגש הדוח, או לאחר שיצאה שומה בהסכם.
האם פריסה של ההכנסה אחורה יכולה להתבצע גם לשנות מס שהתיישנו בעת הפריסה?
במילים אחרות, האם בעת פריסה, מוגש מחדש הדוח לאותן שנים שבפריסה, או שמדובר בהגשת דוח רק לשנה בה התקבל התקבול, ובאותו דוח מחשבים את המס בהתחשב בנתונים של שנות הפריסה?
לדעתי, פריסה אחורה לא תשנה את ההתישנויות לשנים שבפריסה.
משפט מנהלי וחוקתי בדיני המס
לפי סעיף 8(ג), המנהל רשאי להסכים לפריסה קדימה בתנאים שיקבע. (לפריסה אחורה אין למנהל שיקול דעת האם להסכים או לא ואין לו רשות להעמיד תנאים). רשות המיסים טענה שהיא רשאית להתנות את הסכמתה לפריסה קדימה בכך שהנישום לא ידרוש את הפטור לנכה בעקבות הפריסה.
בית המשפט מעביר ביקורת על התנהלות רשויות המס, וקובע כי היא לא עומדת בכללי המשפט החוקתי (הטלת מס רק לפי חוק), והן בכללי המשפט המנהלי (התנאי הזה פוגע בכיסו של הנישום שלא לפי הסמכה מפורשת בחוק, התנאי לוקה באפליה פסולה, ואינו עומד בדרישות הסבירות והמידתיות).
פטור ממס דומה במהותו למדרגת מס בשיעור אפס
בית המשפט קובע כי פטור ממס כמוהו כמדרגת מס בשיעור אפס. יש לכך השלכה לעניין פטור לנכה על הכנסות משבח. בפסק דין צבי שנל קבעה הלכה שרואים את השבח כחלק מההכנסה החייבת רק לעניין שיעורי המס והזיכויים ממנו, כפי שכתוב בסעיף 48ב(א) לחוק מיסוי מקרקעין. בפסק דין שנל, הגיעו השופטים למסקנה כי השבח לא יחשב הכנסה לצורך פטורים כמו פטור להכנסות נכה, וזאת מתוך לשון הסעיף.
אולי, בעקבות ההשוואה בין פטור ממס לבין מדרגות המס כפי שנקבעה בפסק הדין המצ"ב, תיפתח הסוגיה מחדש. אם אכן תשתנה ההלכה בעניין, יוכלו נכים לקבל פטור ממס של סכום לא מבוטל במקרה שיבחרו לפרוס את השבח – עד שני מיליון ש"ח.