רכזת במס הכנסה התקשרה – במסגרת ביקורת ניהול ספרים – לקבוע תור אצל ספר לעשות פן. היא הגיעה למקום, קיבלה את הפן, שילמה 50 ש"ח
ולאחר מספר ימים בדקו עובדים אחרים את הספרים של אותו ספר לראות האם נרשם התקבול.
נמצא שנרשם תקבול באותו יום, על סך של 50 ש"ח, עבור פן. אלא, שמדובר בתקבול היחיד שנרשם באותו יום, לאחר יומיים בהם לא נרשמו כלל תקבולים. בנוסף, הרכזת ראתה ורשמה בדוח, שהספר קיבל 35 ש"ח מילד שהסתפר לפניה, ולא רשם את התקבול.
הספר טען בתוקף שהרכזת משקרת, הוא לא סיפר אף ילד באותו יום, ולא קיבל תשלום.
בית המשפט מאמין לרכזת ולא לספר, ומאשר את פסילת הספרים.
עד כאן המקרה, שאיננו מיוחד ולא קובע הלכות מרעישות. אבל אותי מעניינת העובדה, שהרכזת קיבלה פן חינם. האם לדעתכם יש לזקוף את עלות הפן למשכורת של הרכזת, ולשלם את המס בגינו?
בואו נניח, שבית ספר פסיכומטרי ישלח את הבן של אחת העובדות שלו, לקורס פסיכומטרי אצל אחד המתחרים, במטרה לבצע "ריגול תעשייתי". מס הכנסה עשוי לטעון במקרה כזה שטובת העובד גוברת – הבן של העובדת עשה קורס, וזו הטבה שנתן המעביד לעובד, ולכן יש לזקוף הכנסה לעובדת רק כדי לשלם על ההוצאה מיסים.
נאה דורש, נאה מקיים – רשות המיסים מחמיצה הזדמנות נהדרת לשמש דוגמא לציבור הרחב: לו היתה זוקפת הכנסה לרכזת, בגובה עלות הפן נטו, ומשלמת את המס בגינה, היתה מחזקת את התוקף המוסרי בדרישה דומה מהנישומים. ממילא הכסף יחזור למשרד האוצר (שהוא המעסיק היחיד שמקבל חזרה את המס שנגבה מהעובדים המועסקים אצלו…).
ובאשר לרכזת – אל דאגה. בפועל, משרד האוצר לא זוקף הכנסה לעובדת, וגם אם ירים את הכפפה ויתחיל לזקוף הכנסה, שכר הרכזת לא יפגע כלל.