ראינו לאחרונה במספר פסקי דין שבית המשפט לא מתחשב במיוחד בחזקות חלוטות הקבועות בחוק. אינטרבילדינג, למשל, וכן קלס ואחרים.
בענייננו, מקרה זהה כמעט לפרשת קלס. מדובר בבעל ואישה העובדים יחד בחברה השייכת להם. כל אחד אחראי על תחום אחר, הם מגיעים בבוקר לעבודה וחוזרים ממנה הביתה.
פקיד השומה בנצרת לא הסכים לבצע להם חישוב נפרד, וקבע שישנה תלות בהכנסות שלהם.
פקיד השומה מסתמך על האמור בסיפא לסעיף 66(ד) לפקודה, שם מפורטים מספר מקרים שבהתקיימם יראו את הכנסות בני הזוג כהכנסות תלויות. אחד מהמקרים הוא שבן הזוג מקבל את המשכורת מחברה בבעלות של שני בני הזוג או של בן הזוג השני.
תכלית החקיקה של החזקות לקיום תלות בין מקורות ההכנסה הם שניים:
מניעת מצב בו קביעת גובה השכר תיעשה משיקולי מס, ולא לפי עבודה בפועל. כך יכולים בני הזוג לבצע תכנון מס לא לגיטימי.
הפחתת התדיינות משפטית, כך שאם מתקיים תנאי מסויים, יראו את ההכנסות כתלויות ויבוצע לגביהן חישוב מאוחד, מבלי לרוץ לבית המשפט בכל מקרה ומקרה.
אבל, ישום חזקות חלוטות כאלו יכול לפגוע בעקרונות אחרים, חשובים לא פחות, כגון חיוב במס אמת, שוויון, ומניעת חסמים לעבודת נשים. (להזכירכם, בפסק דין קלס קובע בית המשפט העליון שאין מדובר בחזקות חלוטות אלא בחזקות הניתנות לסתירה, ומתיר חישוב נפרד במקרה דומה).
בין העקרונות מעדיף בית המשפט את עיקרון מס האמת, וקובע כי יותר לשני בני הזוג לבצע חישוב נפרד על הכנסותיהם מהחברה, לאור העובדה ששניהם עבדו בפועל, וגובה השכר שיוחס לעבודתם לא מצביע על פיקציה מיסויית.
אלא שבית המשפט פתר בעיה אחת ויצר אחרת – הרי החזקות ימשיכו כנראה להתקיים לגבי אלו שאין להם זמן/כסף לפנות לבית המשפט. האחרים, שיכולים לממן התדיינות משפטית (הכוללת – בנוסף לאגרות – גם תשלום שכר טרחת עורך דין) יקבלו חישוב נפרד אם יוכיחו שאין מדובר בפיקציה.
אז איפה השוויון? שוב העשירים מתעשרים והעניים מתענים….
היה ראוי לקבוע כי יבוצע חישוב נפרד, אלא אם שוכנע פקיד השומה שמדובר בפיקציה, ורק אז יבוצע חישוב מאוחד. אלא שלצורך כך כבר לא צריך את החזקות, אלא מדובר בסעיף 86 לפקודה – הסבה שמטרתה הפחתת מס. המשמעות היא שניתן פשוט לבטל את הסיפא לסעיף 66(ד) לחוק, ולפנות לסעיף 86 כשמתעורר הצורך.