בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק") נקבע כי הזכאות לפטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה, מוקנית, בתנאים שנקבעו, לתושב ישראל וכן לתושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב.
בסעיף 49א(א) לחוק נקבעה חזקה חלוטה לפיה יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה בבעלותו.
בהוראת הביצוע 5/2013 הדגישה רשות המיסים כי לגבי תושב חוץ אין להסתפק בתצהיר או כל מסמך אחר למעט אישור משלטונות המס באותה מדינה.
במציאות התברר כי רק מדינות בודדות מנפיקות אישור כאמור.
עקב חוסר האפשרות להציג אישור כזה ממדינות מסוימות, נפגעו תושבי אותן מדינות אשר אין להם שם דירה בבעלותם באופן בו נדרשו לשלם מס שבח במכירת הדירה בישראל מקום בו היו זכאים לפטור.
לאור זאת, ניאותה רשות המיסים לגמש את עמדתה באשר לשלילת הפטור מתושב חוץ.
ואכן לאחרונה פרסמה רשות המיסים את תוספת 2 להו"ב 5/2013 הקובעת נהלים להמצאת מסמכים ואישורים חלופיים ע"י תושב חוץ.
רשות המיסים עשויה להסתפק בתצהיר של תושב החוץ שאין בבעלותו דירת מגורים במדינת התושבות המגובה בהסכם שכירות של דירה המשמשת אותו למגוריו וכן העתק מדו"ח על הכנסותיו כפי שהוגש לשלטונות המס במדינת התושבות המעיד כי לא היו לו הכנסות מדמי שכירות של דירת מגורים בשנת המכירה.
כחיזוק נוסף לתצהירו של תושב החוץ ניתן להסתמך על אישור מרשות שלטונית אחרת במדינת התושבות שאינה בהכרח שלטונות המס במדינת התושבות.
יודגש כי לגבי תושבי חוץ ממדינות אשר ידוע לגביהן כי הן מפיקות אישור רשמי, יחול הדין הקודם וההוראות המקובלות עד לפרסום התוספת הנ"ל.