חברת בז"ן ביצעה רה ארגון במהלכו פוצלה החברה לשתי חברות נפרדות, על מנת למכור אותן לידיים פרטיות.
העובדים קיבלו מענקים בגין שינוי המבנה של החברה, בסכום של 70,000 ש"ח לכל עובד ללא תלות בוותק שצבר, ומענק נוסף המחושב על פי הוותק.
אחד העובדים קיבל מענקים בסכום כולל של כ 160,000 ש"ח.
העובד טען כי מדובר בתקבול הוני, החייב במס רווח הון של 20% בלבד. רשות המיסים ביקשה לחייב אותו במס פירותי על הכנסות אלו, וכטענה חלופית ביקשה לקבוע שגם אם מדובר בהכנסה הונית, הרי שיום רכישת הזכות הוא היום בו התקבל העובד לעבודה. לכן, לטענת רשות המיסים, יש לפצל את הרווח ההוני באופן לינארי כך שהרווח שמיוחס לתקופה שעד 1/1/2003 יחויב במס שולי, ורק היתרה תחוייב במס רווח הון בשיעור של 20%.
בית המשפט קובע כי אין מדובר בהכנסה פירותית, אלא בהכנסה הונית. לעובד יש זכות להתנגד להעברתו לידי מעסיק אחר, ולכן מדובר במכירת זכות. כמו כן, קובע בת המשפט, כי יום הרכישה של הזכות הנמכרת הוא יום ההחלטה על שינוי המבנה, ולא יום קבלת העובד לעבודה. כך, יש לחייב את כל הרווח בשיעור מס נמוך של 20%.
ישנה טענה כי כל הכנסה שמקבל עובד ממעבידו היא הכנסה פירותית. טענה זו מקועקעת על ידי בית המשפט, אשר קובע במפורש כי יש לבחון כל תקבול לגופו על מנת לסווג אותו להכנסה פירותית או הונית.
אולי עכשיו יוכלו עובדי רשות המיסים לדרוש מס מופחת בגין התקבולים המשולמים להם עבור המיזוג, שבוצע על ידי איתן רוב, של מס הכנסה ומע"מ לגוף שנקרא "רשות המיסים". לדעתי, ממילא עובדי הרשות מתוגמלים בחסר, ולכן כל דרך להעלות את הנטו – מבורכת.