מעשה ברופא שיניים, שמנהל ספרים כמו שנדרש ממנו, ומגיש דוחות כמו שנדרש ממנו, אלא שפקיד השומה סבר שהתוצאה העסקית שלו לא סבירה ביחס לשוק.
לפקיד השומה יש תדריך כלכלי, שקובע מה צריך להיות היחס בין ההכנסה של רופא השיניים, להוצאות שלו על חומרים דנטליים.
פקיד השומה מצא שלפי התדריך ההכנסות של הנישום צריכות להיות גבוהות הרבה יותר, וקבע לו שומה לפי מיטב שפיטה.
ידוע שאם הספרים קבילים, נטל ההוכחה שההכנסות לא נכונות מוטל על פקיד השומה. השאלה היא האם כאשר ההכנסות לא מתאימות לתדריך הכלכלי, יחשב הדבר כאילו הרים פ"ש את נטל ההוכחה?
בית המשפט מקבל באופן עקרוני את טענת פקיד השומה:
"סטיה של ממש שבין דיווחי הנישום ולבין התדריך, תהווה הצדקה מספקת מטעם המשיב להתערב בשומה בשל תוצאה עסקית בלתי סבירה ומהווה הצדק לכאורה לדרך בנית השומה."
אבל, בית המשפט לא מקבל את קביעת אחוז החומר מתוך ההכנסות שמופיע בתדריך, אלא מעדיף להסתמך על שנים קודמות של הנישום עצמו, ומשם לגזור את האחוז עליו תבוסס השומה.
פינת תכנוני המס:
אז איך מתגוננים מפני התדריך הכלכלי?
בית המשפט מותח ביקורת על התדריך הכלכלי, ועל העובדה שהנציבות לא מפרסמת מהן הנתונים עליהן הסתמכה בקביעתו.
כב' השופט עוזר לנו למלא את פינת תכנוני המס, ומדריך את הנישומים כיצד להתגונן מפני קביעת שומה המבוססת על התדריך הכלכלי:
"ברגיל לתדריך לא יכול להיות משקל של חוות דעת כלכלית בלא שהמידע, בסיס הנתונים ששימש בהסקת המסקנות שבתדריך, יהיה גלוי ונגיש. משאמרנו כך, יובהר כי משעמד המשיב בהצדקת אי הסבירות העסקית העולה מדיווחי הנישום, חוזר, "מתעורר" נטל השכנוע הרובץ על כתפי המערער. אין מערער יכול לתקוף בעלמא התדריך. עליו להציג מידע, בין אם מתוך עסקו וספריו ובין מתוך חוות דעת מטעמו או כל מידע מתאים בהתאם לנסיבות, שיש בו כדי לערער ולו לכאורה, את הקביעות שבתדריך. …. למשל בדרך של חוות דעת כלכלית עסקית, כדי להטות ולהעביר
שוב לכתפי המשיב את חובת ההצדקה של השומה. ודוק, אין לומר כי בכל מקרה על המערער להציג חוות דעת כלכלית סותרת המתייחסת למסקנות התדריך, אין זה מתקבל על הדעת להציב בפני הנישום חסם שכזה, קרי הצורך בעריכת חוות דעת כלכלית מקפת כאשר מדובר בנישום שספריו לא נפסלו וכאשר מנגד בידי המשיב תדריך שאינו מגובה בבסיס נתונים גלוי ואינו עולה כדי חוות דעת. אולם כן יידרש ניתוח כזה או אחר המבוסס למצער על נתונים מתוך עסקו של המערער וספריו.
ניתוח שאף אם אינו עולה כדי חוות דעת כלכלית מובהקת, הרי שהוא מבוסס סטטיסטית באופן ראוי."
ואני אומר, שלהקיש מסכום הקניות את סכום ההכנסות, זה כמו הטבלה של המשקל והגובה… ואני מכיר אנשים שלפי הטבלה של המשקל / גובה הם בכלל לא שמנים, הם פשוט נמוכים מדי.