משפרי דיור רבים מוצאים את עצמם לתקופה קצרה כבעלי שתי דירות. הרי טבעי והגיוני לרכוש דירה .חדשה ורק אז להעמיד את הדירה הקודמת למכירה
אבל, לקנות את הדירה החדשה לפני שאתה מוכר את הישנה, מוביל לכך שבעת הרכישה של הדירה החדשה קיימת דירה נוספת, לכן הדירה הנרכשת איננה דירה יחידה, ובעת המכירה של הדירה הישנה – המוכר יהיה חייב במס שבח כי זו לא דירתו היחידה.
המחוקק מודע לבעיה, ולכן קבע שאם בעלים של דירה יחידה רוכש דירה חדשה ומוכר אותה תוך תקופה שקבועה בחוק, יחשיבו את הרכישה כדירה יחידה (למרות שהוא עדיין מחזיק בדירה הישנה) ואת המכירה של הדירה הישנה כדירה יחידה כך שיקבל בגין מכירתה פטור ממס שבח.
כלומר, כדי לתת מענה קובע החוק "תקופת ביניים" שמאפשרת לבצע את ההחלפה ועדיין לשלם את המיסים כאילו מדובר בהחזקה של דירה יחידה.
תקופת ביניים זו נקבעה במקור ל-24 חודשים. בנוסף, לטובת רוכשי דירה "על הנייר" התקופה יכולה להיות ארוכה יותר (שנה מקבלת הדירה החדשה).
בשנת 2016 שונה החוק הנ"ל בהוראת שעה (שהיא הוראה זמנית) ונקבע כי תקופת 24 החודשים תצומצם ל-18 חודשים למשך 5 שנים. לאור עניינים פורמאליים הקשורים לתפקוד הכנסת בעת הזו, הוראה זמנית זו תפקע ב-7.7.21.
לכן, נמליץ למשפרי דיור ששוקלים להחליף את דירתם, להמתין ולבצע את הרכישה של הדירה החדשה רק לאחר 7 ביולי. כך הם יאריכו את התקופה בה הם רשאים למכור את הדירה הישנה, מ 18 חודשים ל 24 חודשים – חצי שנה יותר.
למשרדנו ניסיון רב ביעוץ ותכנון מוקדם וחכם של היבטי המיסוי הכרוכים בעסקאות מקרקעין גדולות כקטנות, פשוטת כמורכבות. כמו במקרה זה, לפעמים שינוי קטן ולא משמעותי בדרך ניהול העסקה, יכול לשנות באופן דרמטי את גובה המס שיחול.