הכנסתו של נכה מיגיעה אישית פטורה ממס עד לגובה של כחצי מיליון ש"ח בשנה. מטרת ההטבה היא לשמש תמריץ לנכים להיכנס לשוק העבודה,
ולהשתקם, וכן להגדיל את משכורתם נטו, כדי שיוכלו לממן את הטיפולים הרפואיים שלרוב הם נזקקים להם בשל מחלתם.
אבל, לטענת פקיד השומה, ההקלה הזו מנוצלת על ידי אותם נישומים נכים, שיש להם יכולת להשפיע על גובה המשכורת שלהם. כך, למשל, שכיר בחברה שהוא גם בעלים, מעלה במקרים רבים את משכורתו כדי לנצל את מלוא גובה הפטור, בתקופה בה הוא מוגדר נכה. לדעתו של פקיד השומה, מדובר בפיקציה שכל מטרתה הקטנת מס.
בית המשפט העליון קובע בחדות, שבמקרה והגידול במשכורת נבע כולו משיקולי מס, ואיננו משקף תמורה עבור יגיעה אישית, אין להתיר מתן פטור על חלק ההכנסה העולה על ההכנסה בשנה שלפני הנכות.
בית המשפט מבסס את קביעתו על כך הנישום הצהיר בפני הוועדה הרפואית בביטוח לאומי ש"המחלה…פגעה בי מאד עד למינימום הפעילות שלי ביום יום".
בית המשפט העליון קובע שברגע שכך הצהיר הנישום לביטוח לאומי, הוא מנוע מלטעון אחרת מול מס הכנסה. לדברי בית המשפט, זו העובדה המרכזית עליה הוא הסתמך בפסיקתו.
פסיקה דומה אנחנו יכולים לפגוש בפס"ד אשר קורנבלום, ופס"ד הופלר משה.
האם הגדלת המשכורת היא פיקציה?
יש לי בעיה קטנה עם החלטת בית המשפט, גם אם מדובר בפיקציה. הרי כל בעל חברה שגם עובד בה, מכוון את משכורתו בהתאם לשיקולי מס. הוא יקבע לעצמו משכורת כזו, שתמוסה – יחד עם ביטוח לאומי – בשיעור לא גבוה יותר ממס חברות + דיבידנד. כך כולם עושים, ומס הכנסה מקבל זאת בשיווין נפש.
אם חושבים על זה, כל רעיון החברה הוא פיקציה. אין במציאות הפיזית ישות כזו.
בתוך החברה, במקרה ומדובר בבעל מניות יחיד שגם עובד בחברה, כל חלוקה בין משכורת ודיבידנד היא פיקציה. זה לא מפריע לאף אחד – אבל כשזה מגיע לפטורים על הכנסות נכה, בית המשפט לא מסכים לקבל.
נניח שמגיע אלי בחור עצמאי, שמרוויח מיליון ש"ח בשנה. אני אציע לו לפתוח חברה, ולמשוך מהחברה את הרווחים חלק כמשכורת וחלק כדיבידנד. כך יוכל לחסוך מס בעשרות אלפי שקלים.
האם יש פה פיקציה? – כמובן שכן.
האם מס הכנסה יטען שיש לבטל את הפיקציה הזו? התשובה היא לא.
ועוד – אותו בית משפט, קובע מצד שני, שהפטור להכנסות נכה נועד בין היתר על מנת להגדיל את הכנסתו הפנויה של הנכה. ואני שואל – מדוע לא להשתמש בפיקציה הזו,
כדי להשיג את מטרת המחוקק- הגדלת הנטו? וזו פיקציה שמקבלים אותה בכל מקרה אחר כפי שהוסבר לעיל.
יש מי שיאמר, שאסור להפלות בין אדם כמו בן-עוז, שיש לו את היכולת לשלוט על גובה משכורתו, לבין אדם שעובד כשכיר רגיל, שאין לו יכולת כזו.
לדעתי, ההפליה הזו קיימת כבר ממילא – בן-עוז מרוויח סכום גבוה, ולא חשוב אם רווחיו מגיעים אליו כדיבידנד או כמשכורת, ואילו השכיר הרגיל מרוויח סכום נמוך יותר. במשטר קפיטליסטי אין לדעתי לשמוע טענה כזו של אפליה.