לצורך מס, אין הבדל בין הכנסות חוקיות להכנסות שמקורן בעבירות. בשני המקרים, ההכנסה חייבת בדיווח, ותחויב במס.
אקצין ואומר, שרוצח שכיר חייב להגיש דוח שנתי למס הכנסה ולפרט בו את הכנסותיו.
זו גם הסיבה לכך שעובדי מס הכנסה לא רשאים להעביר את המידע הזה למשטרה או לגופים אחרים – שהרי אם יכלו להעביר את המידע, יוכל הנישום לטעון שלא דיווח על ההכנסה כי שמר על זכותו להגנה מפני הפללה עצמית.
זכור לנו מקרה אטלה וסרמן, זונה שחויבה לשלם מס על הכנסותיה, וכן של דוקטור פרומקין – רופא שקיבל תשלומים כדי להנפיק אישורים כוזבים.
בשני המקרים, כמו גם במקרה המתואר בפסק הדין הזה, חויבו העבריינים במס על הכנסותיהם שכן אם לא – יצא החוטא נשכר, ונגיע למצב אבסורדי לפיו יש יתרון כלכלי למי שמעלים מס, על פני המתחרים שלו שעובדים באופן נורמטיבי.
מספר נקודות חשובות שמחדד פסק הדין:
הכנסה ממעילה תחויב במס בשנה בה נצמחה, אף אם מתברר שהשיב העבריין את הכספים. בעתיד, אם וכשישיב את הכספים, יחשבו לו ההחזרים כהוצאה בשנה בה הוצאו.
בפס"ד וסרמן קובע בית המשפט כי לא כל הכנסה עבריינית תחויב במס:
"השאלה תהיה….האם בעל ההכנסה השיג (את הרווחים האסורים) בדרך מסחר או משלח יד. זו שאלה של עובדות, יתכן שאדם שנתפש בגניבת סכום כסף מכיסו של הזולת איננו חייב במס על כך. אם הוכח כי עסק בגניבות דרך קבע, הרי הוא חייב."
מדובר בעניין חשוב והוא ההבחנה בין הכנסה עבריינית שהגיעה לכדי עסק לבין הכנסה עבריינית חד פעמית. לכאורה, אם מדובר במעילה חד פעמית, יתכן וההכנסה לא תהיה חייבת במס (אלא אם יקבעו שמדובר בעסקת אקראי).
מצד שני, אם מדובר בגניבה שיטתית, עם מנגנון, ידע ומומחיות וכו', הגניבה תיחשב הכנסה מעסק לכל דבר ועניין – גם לעניין קיזוז הפסדים, ואולי אף לעניינים אחרים כגון אי ניהול ספרים והסנקציות ממנו.