בהגשת ערר, יש להקפיד להעלות את כל הטיעונים אותם תרצו להעלות. אם תשכחו להעלות טיעון מסוים, לא תוכלו להעלות אותו לראשונה בשלב הסיכומים.
כך קובעת ועדת הערר בערר שהגישה חברת ״יחד הבונים״. לא מדובר בהחלטה תקדימית, שכן כבר בשנת 1950 נקבע בפס"ד ויסרברג שעל בעל דין להגיש את כלל ראיותיו יחד, כ"חבילה אחת", "ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן עד לאחר סיום פרשת יריבו". כלומר, על צד לתביעה לשטוח את כל טענותיו, להציג את כל העובדות והראיות הנמצאות ברשותו בפעם אחת, ולא להשאיר "הפתעות" לאח"כ.
עוד נקבע בפס"ד ויסרברג, שרק במקרים חריגים ביותר יתאפשר להגיש ראיות חדשות לאחר סיום שלב ההוכחות, לרבות בשלב הערעור. כלומר, בניגוד למשחק פוקר, בהתנהלות משפטית אסור להשאיר אסים בשרוול…
ועדת הערר פסקה שההלכה שנקבעה בפס"ד ויסרברג, נכונה גם לגבי עררים בנושא מיסוי מקרקעין ככלל, ולגבי המקרה הנוכחי בפרט, אשר אינו נחשב כ "מקרה חריג". בכך קיבל בית המשפט את טענת מיסוי מקרקעין רחובות ומנע את צירוף הראיות החדשות לשלב הסיכומים.
ישנה חשיבות עצומה להשלמת הפניה לרשויות המס ולבתי המשפט במסגרת הליכי השומה. יתכנו מצבים בהם הכנה לקויה של ההשגה/התביעה/הערר תפגע אנושות בנישום, שיפסיד את המלחמה בגלל סיבה טכנית – רק משום שלא העלה את כל הטענות בזמן.
מזכיר לי את מכבי חיפה שהודחה מליגת האלופות בשנת 2001, עקב שיתופו של ואליד באדיר שהיה אמור להיות מושעה מהמשחק. למרות שמכבי חיפה שיחקה מצוין וניצחה 4-0 את הקבוצה היריבה, חוסר תשומת לב של מנהלי הקבוצה גרמו לה להפסד טכני…