בחוק מע"מ נקבע כי המחיר בעסקה יהיה המחיר עליו הסכימו הצדדים. עיקרון זה מופר בעסקאות שנעשו בין קרובים וכן בעסקאות שנעשו שלא בכסף, ואז ניתן לקבוע את המחיר בשתי דרכים חלופיות:
– מחיר שוק.
– עלות ועוד רווח קבלני מקובל.
לכאורה בשתי הדרכים אמורים להגיע לאותה תוצאה, אבל במקרה הזה לא כך היה.
נעשתה עסקת קומבינציה על קרקע, כלומר – בעל הקרקע מכר חלק מהקרקע לקבלן ובתמורה קיבל שירותי בניה על החלק הנותר.
נקבע בפסק הדין שיש לקבוע את המחיר לעסקה לפי שווי שוק של מגרש דומה שנמכר במזומן, ורק אם לא ניתן לבצע זאת – לקבוע את המחיר לפי עלות בניית הדירות על החלק הנותר ועוד רווח קבלני מקובל.
אז איך יתכן שיש הפרש בין שתי שיטות החישוב? הרי מחיר השוק צריך להיות בדיוק עלות ועוד רווח מקובל.