פקיד שומה אילת טוען שלא קיבל מהנישום את סרטי הקופה של המונית באופן מסודר, ולכן לא מקבל את דיווחי נהג המונית, וקובע שומה לפי מיטב שפיטה,
המגדילה את המחזור של נהג המונית לצורך מס, וכן קובעת הכנסה מדירות נופש.
הנישום, מצדו טוען שהעביר את סרטי הקופה למס הכנסה, והם "התגלגלו במסדרונות" עד שאבדו למס הכנסה. כדי להוכיח את טענותיו, מביא הנישום לעדות מפקח ממס הכנסה, שעזב בינתיים לשוק הפרטי, אשר מעיד כי אכן קיבל מידיו של הנישום את כל סרטי הקופה לתקופה הרלוונטית.
בית המשפט העליון לא מאמין לעדות המפקח לשעבר, בעיקר מכיוון שהנישום הפך להיות לקוח של אותו מפקח, וקובע כי איננו מקבל את הערעור ככל שהוא נוגע להגדלת ההכנסות.
יחד עם זאת, ובהסכמת פקיד השומה, קובע בית המשפט העליון כי יותרו לנישום הוצאות דלק נוספות על אלו שנרשמו, וכן הוצאות בגין הכנסות מדירות נופש שהתווספו לשומה, והכל על מנת להתקרב למס אמת.
מדובר בנקודה חשובה ביותר, מכיוון שלא פעם אנחנו נתקלים בשומות בהן מופיעות הכנסות שלטענת פקיד השומה לא דווחו, כשפקיד השומה שוכח לטפל גם בהוצאות באותה מסירות. לפעמים הסיבה לכך היא שהשומה מבוססת על דוח של מחלקת החקירות, שמטרתה היא הליך פלילי ולא אזרחי, ולכן מפרטת את ההכנסות שהועלמו, מבלי להתייחס להוצאות.
נתקלתי בשומה של קבלן, שהגדילו לו את השומה על ידי הגדלת ההכנסות שלו ממכירת בניין. לאחר שכנועים רבים, הסכים לבסוף פקיד השומה שבניין לא יכול להיבנות מעצמו, ללא עלויות, והסכים להתיר עלויות בניה (למרות שזה נעשה במשורה ולאחר חישוב אין ספור מקדמים שהובילו לבסוף לסכום הוצאות מגוחך ממש).
רשויות מס שבח מתירות לעיתים קרובות הוצאות בניה של מבנה על הקרקע, הגם שהן מעריכות את העלויות באופן נמוך במיוחד, אבל לא מגוחך.
ושוב אנחנו חוזרים לעיקרון החשוב הזה – תפקידו של פקיד השומה מקביל לתפקיד שופט. לכן, על קביעתו מערערים למחוזי, ולכן שומה שלב א נקראת "שומה לפי מיטב שפיטה". ראוי שפקיד השומה ישתמש בסמכותו לא במטרה להעלות את השומות, אלא כדי להגיע למס אמת. לצורך כך הוא אמור להתיר הוצאות במקרים בהם הוא הגדיל הכנסות, אם ברור שהיו הוצאות כאלו, וזאת אף מבלי שהנישום ידרוש זאת. זוהי התנהגות ממלכתית אמיתית.
לאחרונה עשיתי מעיין סקר ושאלתי מספר מפקחים כיצד הם מתנהגים אם הם מגלים טעות בשומה שתיקונה הוא לטובת הנישום. חלק גדול ענו שהיו מעירים את תשומת ליבו לטעות ומתקנים אותה. הצטערתי לשמוע את תשובתו של החלק האחר שסיפר שהוא מתעלם מכך, בבחינת "במלחמה כמו במלחמה".
כאילו שהממשלה באה למפקחים ואמרה להם – יש לי בשורה טובה ובשורה רעה. הבשורה הטובה, שאני מעניקה לכם תפקיד שיפוטי, הדורש יושר, אחריות, חשיבה וחתירה לאמת. תפקיד עם המון כח לעיתים עד חריצת גורלות.
הבשורה הרעה – זה לא עומד למצוא ביטוי בשכר שאתם מקבלים.