כאשר אדם רוכש מניות באיגוד מקרקעין, הוא משלם מס רכישה כאילו רכש מקרקעין. זוהי מהותה ועיקרה של הגדרת ״איגוד מקרקעין״ וזו הסיבה שההגדרה קיימת.
בעבר, היו הרוכשים של מניות באיגוד מקרקעין משלמים מס רכישה לפי השווי של המניות. למשל, אם חברה החזיקה מקרקעין בשווי של מליון ש״ח, ומימנה אותם על ידי הלוואה של 400,000 ש״ח מהבנק, רוכש המניות היה משלם עבור המניות רק 600,000 ש״ח שכן זהו שווי החברה, ובהתאמה היה משלם גם מס רכישה – על סכום של 600,000 ש״ח. אם היה רוכש חלק מהמנית, היה משלם באופן יחסי.
תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין שינה את התמונה כשקבע שאת מס הרכישה יש לחשב לפי שווי המקרקעין באותו האיגוד, ולא לפי שוווי המניות.
בדוגמא שהבאנו לעיל, מס הרכישה היה משולם על שווי של מליון ש״ח, שכן זהו שווי המקרקעין באיגוד, ולא על 600,000 ש״ח הוא הסכום ששולם עבור המניות.
בפקודת מס הכנסה נחבאים להם סעיפים שמעניקים הקלה בשיעור מס הרכישה במקרים בהם העברת המניות הינה שינוי ארגוני של החברות. בפרק העוסק בפטור ממס של מיזוגים/פיצולים בפקודה נקבע כי שיעור מס הרכישה יהיה חצי אחוז בלבד – במקום 6% היום.
ידידי זיו שרון טיפל במקרה זה של בריטיש השקעות (לחץ כאן לועדת ערר), וטען בשם החברה שאותו מס רכישה בשיעור 0.5% שיש לשלם בעקבות מיזוג או פיצול, צריך להיות מוטל על שווי המניות ולא על שווי המקרקעין. הטענה של החברה היתה שכאשר שינה המחוקק את ההגדרות
במיסוי מקרקעין, הוא לא שינה במקביל את ההגדרות בפקודת מס הכנסה, ולכן ניתן להסיק שהמחוקק החליט שלצורך העברת מניות במיזוגים פיצולים, החישוב צריך להתבצע באופן שונה.
ועדת הערר קיבלה את טענות החברה. אם אני צריך להמר, אני אהמר שרשות המיסים תערער על החלטת ועדת הערר.
בינתיים, כל מי שחוייב במס רכישה עקב מיזוגים פיצולים, יתכן ויוכל לתקן את השומה ולקבל החזר – מוזמן לפנות למשרדנו ונטפל בו.
שאפו למשרד זיו שרון שלזכותו יש לזקוף את ההצלחה.