מדובר בחברת גזית גלוב, חברה שהיא סיפור הצלחה ישראלי בכל קנה מידה.
החברה בעבר הנפיקה אג"חים ובכסף שגייסה רכשה נדלן מניב בארצות הברית. בהמשך הרחיבה את פעילותה, הנפיקה אג"חים נוספים ורכשה נכסים גם בקנדה ובאירופה.
כיום החזקות החברה בנדל"ן המניב בארה"ב מבוצעות דרך חברת ריט – חברת ענק במונפקת בבורסה בארה"ב. בעצם, כל השקעותיה בנדל"ן בחול מבוצעות על ידי חברות בנות ולא ישירות על ידי החברה.
החברה צריכה להמשיך לגייס כספים, אז בתשקיף היא מציגה את עצמה כחברה מוצלחת העוסקת ברכישה וניהול של נדלן מניב, (מה שנכון מאד לפי דעתי) כדי שהציבור ירצה להשקיע בה.
לצרכי מס טוענת החברה שהפעילות שלה מסתכמת במתן שירות לחברות הבנות. אני לא משקיעה בנדל"ן, כך היא טוענת, אלו הן חברות הבנות שלי שמשקיעות בנדל"ן. אני רק נותנת להן שירותי ניהול.
סעיף 41 לחוק מע"מ קובע כי לא יותר מע"מ תשומות שיצא בגין עסקאות שאינן חייבות במע"מ. (לעניין זה חיוב במע"מ בשיעור אפס כמו ביצוא מאפשר קיזוז תשומות). תקנה 18 לתקנות מע"מ קובעת שאם התשומות שימשו גם לעסקאות חייבות וגם לעסקאות לא חייבות, יותר בניכוי רק חלק מהתשומות. כך קבע מנהל מע"מ והתיר לחברה ניכוי של 25% בלבד ממע"מ התשומות כשהוא טוען שעיקר פעילות החברה היא ברכישה וניהול של נדלן בחו"ל, שהיא פעילות שאיננה חייבת במע"מ.
נשאלת השאלה – האם פעילות הנדל"ן בחול היא פעילות של החברה, ואז אין להתיר את מלוא מס התשומות, או שהיא פעילות של חברות הבנות, ואז התשומות שימשו רק לצורך הכנסות מניהול שחייבות במע"מ ולכן התשומות יותרו.
השופט קובע שהמצג שמציגה החברה בתשקיף הוא המצג הנכון, כלומר שהיא אכן עוסקת ברכישה וניהול של נדלן מניב בחו"ל, ולכן דחה את הערעור.
הנושא מזכיר לי בדיחה ששמעתי פעם:
איש אחד היה יוצא כל יום עם בחורה יפיפייה אחרת. שואל אותו חבר שלו: איך אתה מצליח להשיג אותן?
עונה לו האיש: פרסמתי מודעה בעיתון, "למכירה יאכטה 23 מטר ווילה בכפר שמריהו". אמנם לא התקשר אף קונה פוטנציאלי, אבל הבחורות מתקשרות כל יום!!!
החבר רץ לעיתון ופרסם: "למכירה שלוש יאכטות 50 מטר כל אחת, שתי וילות בסביון ושלושה יהלומים גדולים".
למחרת מס הכנסה דפקו אצלו בדלת.