מס הכנסה

רישום חברה משפחתית – מוניטין – פטור מיגיעה אישית של נכה – התיישנות – עמ 705-05 חיים קליאוטה בעמ

רישום חברה משפחתית – מוניטין – פטור מיגיעה אישית של נכה – התיישנות – עמ 705-05 חיים קליאוטה בעמ

מנהל | 02-04-2016

רישום חברה משפחתית – מוניטין – פטור מיגיעה אישית של נכה – התיישנות - ע"מ 705-05 חיים קליאוטה בע"מ


חברה משפחתית:
החברה ביקשה להיות משפחתית ביום 31/12/98. בית המשפט פוסק שהבקשה הוגשה באיחור ולכן לא תיחשב החברה משפחתית בשנת 2009.
יש לי ביקורת מסוימת על קביעה זו.


כדי להפוך חברה למשפחתית, נאמר בסעיף 64א(א) לפקודה כי יש להגיש בקשה "לפחות חודש לפני תום שנת המס".
בסעיף ההגדרות בפקודה, "חודש – לרבות חלק מחודש".
כלומר, שמפירוש מילולי של הפקודה, ניתן להבין שאם בקשה הוגשה עד יום 31/12, היא תיחשב כאילו הוגשה בזמן.

ננסה לבחון את כוונת המחוקק, ונגיע לדעתי לאותה מסקנה. המחוקק ביקש שסיווג החברה כמשפחתית יעשה מראש ולא בדיעבד, כדי למנוע מקרים בהם יחליט הנישום כיצד לסווג את החברה רק אחרי שראה מהן תוצאות הפעילות שלה. מראש – הכוונה שאם חברה רוצה להיחשב משפחתית בשנת 1999, עליה להודיע לפקיד השומה עד לסוף שנת 1998.


בית המשפט מתעלם מההגדרות, וקובע כי:
"הלשון היא ברורה והכוונה היא – לא פחות מחודש…כדי לאפשר לרשות המס לבדוק את תוכנה של הבקשה…"


אבל, לפקיד השומה אין שיקול דעת האם לרשום או לא לרשום את החברה כמשפחתית. אז מדוע נחוץ לו לקבל את הבקשה חודש לפני המועד?
בית המשפט מתייחס לזה וקובע:
"עדיין קיימת סמכות ואף חובה של המשיב לבחון קיומם של התנאים הנדרשים לצורך רישום כזה"
סמכותו ואף חובתו של פקיד השומה ברורה, אבל איך זה קשור למועד קבלת הבקשה? הרי פקיד השומה יכול לבדוק האם מתקיימים התנאים גם במהלך השנה ואפילו עד להגשת הדוח לאותה שנה. כך הוא פועל בכל סוגי הדיווח האחרים – בודק אם מתקיימים התנאים באותו סעיף.
לסיכום, לדעתי, הן לשון הסעיף והן כוונת המחוקק מובילים למסקנה הפוכה מזו של בית המשפט הנכבד.

מכירת מוניטין:
על סוגית המוניטין דיברתי בהרחבה בתקצירי פסקי דין אחרים, ולא אחזור עליהם כאן. אדבר על סוגיה פינתית בנושא מוניטין, והיא – מוניטין במקרקעין.
חלק מהמרכיבים של מוניטין, כפי שנקבע בפס"ד שרון למשל, הוא מיקומו של העסק. כך, אם החנות ממוקמת במקום מרכזי, שיש בו תנועת לקוחות ערה, יהיו לאותו עסק מוניטין גבוהים יותר מחנות אחרת שממוקמת בסמטה צדדית.
אלא, שמיקום הוא אחד המרכיבים המשפיעים על ערך המקרקעין. מגרש לבניית בניין בן 10 דירות בשדרות רוטשילד בתל אביב יהיה שווה יותר ממגרש בעל אותן זכויות בניה בדימונה, למשל.
האם ניתן לומר שבמכירת מקרקעין נמכרים גם מוניטין, שנוצרו בשל המיקום של הקרקע?

פתיחת שומה לפי סעיף 147:
ככלל, אין לעשות שימוש בסעיף 147 כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים בהם התבררה עובדה חדשה שלא היתה ידועה לפקיד השומה במהלך הרגיל. כלומר, לא תתבצע פתיחת שומה לפי סעיף 147 אם כל המידע היה ברור וגלוי לפקיד השומה דרך הדוחות שהוגשו.
בית המשפט מחדד את חובת הנישום להגיש את כל המידע באופן מפורט וברור:
הגשת דוחות מעצם תכליתה צריכה להיעשות בשקיפות, בבהירות ובדווקנות, וככל שמדובר בדרישה חריגה או דרישה שאינה חד משמעית, ראוי כי תצוין בנפרד בהדגשה.