דירה שנרכשה לפני נישואין תיחשב רכוש משותף אלא אם הוכיחו הצדדים הפרדה רכושית
עיקרון התא המשפחתי:
חוק מיסוי מקרקעין קובע שיש לראות בתא משפחתי כמוכר אחד, לעניין זכאות לפטור, זכאות למס לינארי וכד'. תא משפחתי הוא שני בני הזוג, וכן ילדיהם מתחת לגיל 18, למעט ילדים נשואים.
לשם הדוגמא, נסביר את עניין הפטור:
פטור דירת מגורים יחידה:
החל משנת 2018, רק מי שמוכר דירה יחידה בבעלותו, יהיה זכאי לפטור. כלומר, אם יש לאדם עשר דירות, יהיה חייב למכור את כולן על מנת שיוכל לזכות בפטור במכירת הדירה האחרונה, שהיא הדירה היחידה שלו לאחר שמכר את כולן.
לצורך בחינת דירה יחידה, קובע המחוקק כי יש לראות בתא משפחתי – בני זוג וילדיהם עד גיל 18 שאינם נשואים – כמוכר אחד.
יוצא, שבני זוג שהתחתנו השנה, ולכל אחד מהם היתה דירת מגורים יחידה לפני שהתחתן, מאבדים פטור על אחת מהדירות, וזאת רק משום שהתחתנו. המחוקק בעצם פוגע במי שבחר להכנס למוסד הנישואין.
זה לא המקום היחיד שקיימת פגיעה כזו, היא קיימת למשל בנוגע למס רכישה – אדם שרוכש דירה יחידה זכאי למס רכישה מופחת, ואילו מדובר בדירה שאיננה יחידה מוטל עליו "קנס רכישה" – מס רכישה בשיעורים גבוהים מאד.
זוג שמתחתן כאשר לאחד מבני הזוג אין דירה ולשני יש דירה, והם רוכשים דירה יחד, הם נחשבים לתא משפחתי אחד ולכן ישלמו מס רכישה גבוה על כל הדירה – למרות שעבור אחד מבני הזוג זו דירתו היחידה. אילו היו רוכשים את הדירה לפני שנישאו, הם היו נחשבים גורמים נפרדים ואז היה משולם מס רכישה גבוה על מחצית מהדירה, ומס רכישה נמוך על המחצית השניה.
תייגו מישהו שהתחתן לא מזמן, למרות שאמרו לו שלא כדאי לו….
הכרסום בחזקת התא המשפחתי:
על אף מילותיו הברורות של החוק בעניין זה, נמצא שעיקרון התא המשפחתי פוגע בעקרונות שנקבעו בחוקים אחרים, כגון חוק יחסי ממון.
סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע כי נכסים שהתקבלו בירושה, או נרכשו לפני הנישואין, לא יחשבו רכוש משותף. בנוסף, פסקי הדין בשנים האחרונות כרסמו בעיקרון התא המשפחתי, בשל העובדה שעיקרון זה פוגע פגיעה לא מידתית בזכות הקניין. דוגמא (מעט שוביניסטית) לפגיעה כזו היא מצב בו אישה נישאת לבחיר ליבה, והוא נכנס לנישואין עם מספר דירות והיא חסרת רכוש. בנוסף, הסכימו הצדדים בניהם שתהיה בניהם הפרדה רכושית.
לאחר הנישואין, הם רוכשים יחד דירת מגורים.
עיקרון התא המשפחתי קובע שיש לחייב את כלל הדירה במס רכישה גבוה – הרי יש לתא המשפחתי דירה נוספת. עיקרון זה פוגע באישה, שהסכימה להפרדה רכושית בינה לבין בעלה, ואם יתגרשו היא לא תהיה שותפה לרכוש שהביא איתו הבעל. ולכן, יש לחייב מחצית מהדירה (המיוחסת לאישה) במס רכישה כדירה יחידה, ואת המחצית השניה (המיוחסת לבעל) כדירה נוספת.
בעקבות פסקי דין רבים בעניין (פס"ד פלם בעליון (1), החלטת ו"ע בעניין דינה מור (2) ועוד) הוציאה רשות המיסים הוראת ביצוע (הו"ב 5/2011- היקף תחולת התא המשפחתי) הקובעת שכאשר יש לאחד מבני הזוג "נכסים חיצוניים", יש להתייחס לבני הזוג לצורך מס כאילו אינם נשואים, למרות שהם מהווים תא משפחתי אחד.
נכס חיצוני יחשב נכס שהתקבל בירושה, או שנרכש לפני הנישואין, ועוד.
בהוראת הביצוע גם נכתב שאין חשיבות לשאלה האם נחתם או לא נחתם הסכם ממון בין בני הזוג.
מטרת הוראת הביצוע היא להעניק פרשנות לחוק, ובכך לצמצם את נקודות המחלוקת עם הציבור.
פסיקה שיצאה לאחר פרסום הוראת הביצוע:
פרסום הוראת הביצוע לא הביא להרגעת הרוחות בנושא זה. עדיין, מקרים רבים התפתחו לויכוח בין רשות המיסים והאזרחים.
פס"ד שלמי בעליון (3) קבע שיש משקל רב להסכם ממון שנחתם, אם נחתם, בין בני זוג. זאת בניגוד לפרשנות בהוראת הביצוע.
בנוסף, החלטת ו"ע בעניין קיוויתי (4) שיצאה בימים אלו קובעת כי דירה שהתקבלה במתנה לפני הנישואין תיחשב נכס משותף (ולא נכס חיצוני על פי הפרשנות של הוראת הביצוע) אלא אם הוכיחו הצדדים שהתקיימה לגביו הפרדה רכושית. זאת, משום שבין בני הזוג לא היה הסכם ממון, ובנוסף בני הזוג גרו בדירת המתנה, דבר המצביע על שיתוף בדירה.
מה הפתרון? ומתי תשקוט הארץ?
הפתרון יבוא עם ביטול עיקרון התא המשפחתי, שהוא עיקרון פוגעני, מפלה, ומנוגד לעמדת המדינה המקדשת את מוסד הנישואין.
נדרש אומץ לבטל את עיקרון התא המשפחתי, זה נכון. שנים רבות של שימוש בעיקרון הזה הפכו את העיקרון ואת החשיבה מאחוריו להרגל, וכולנו יודעים שמהרגלים קשה להתנתק.
למרות כל זאת, ביטול עיקרון התא המשפחתי בחקיקה הוא מחויב.
זוגות רבים מבינים שהם נפגעו בעשרות אלפי שקלים, אם לא יותר מכך, רק בשל העובדה שהתחתנו. הם מגיעים ליעוץ מיסוי, ורק אז מבינים שאילו לא היו נישאים, המס שחויבו בו היה נמוך הרבה יותר, ולכן הכסף הפנוי בידיהם היה גבוה יותר. אני לא מדבר רק על מיסוי מקרקעין – אני מדבר גם על מס הכנסה שמפלה זוגות נשואים אל מול זוגות לא נשואים, בנושא של תלות בהכנסות, וחיוב במס של הכנסות פאסיביות בשיעורי מס גבוהים משיעורי המס של רווקים.
וכל זאת בשל מה? בשל חשש של המחוקק שבני זוג יבקשו לרכוש שתי דירות מגורים, כל אחד על שם אחד מבני הזוג, וכך לשלם מס רכישה נמוך או לזכות בפטור. אבל, מס רכישה נמוך ופטור במקרה כזה היה מגיע להם אם לא היו נישאים, אזי יש לחשוש דווקא מלקבוע בחוק מנגנון שמפלה אותם על פני אזרחים אחרים.
מעתה, כאשר מתארים רווק מושבע, יש להוסיף לתואר "חופשי ומאושר" גם "משלם פחות מיסים מאותם פראיירים שהתחתנו".
עכשיו, תייגו רווקים או כאלו שמתנגדים למוסד הנישואין, כדי לחזק אותם.
(1) בע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, נט (1) 123 (19.8.2004)
(2) ע"ש 97/2979 דינה מור ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ב"ש, פד"א כו 383
(3) ע"א 3178/12 שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה (פורסם בנבו, 17.11.2014)
(4) ו"ע 37792-09-14 קויתי ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה