פסק דין מעניין, בו מסופר על רואה חשבון כבן 75, שמכר בשנת 95 את תיק הלקוחות שלו לרואי חשבון אחרים שפעלו בשותפות.
להזכירכם, בשנת 95 עדיין לא ניתן היה להפחית מוניטין שנרכש.
במהלך המו"מ הגיעו הצדדים להסכמה כי השותפות לא תרכוש מוניטין, אלא תשלם עבור עבודה ואי תחרות. מובן שהמטרה היתה לאפשר ניכוי ההוצאה בדוחות השותפות, ומובן שהמוכר נפגע מהצגה כזו – הוא ישלם מס פירותי במקום לקבל הגנה אנפלציונית על מוניטין שנצמח.
1. תיקון דוחות:
רואה החשבון דיווח על הכנסה פירותית, כפי שנקבע בהסכם. שנים לאחר מכן, הגיש דוחות מתקנים בהם סיווג מחדש את העסקה כמכירת מוניטין. זוני העסקה האמיתי אומר המוכר – והרי יש לבחון עסקה לפי מהותה ולא לפי הצורה שנתנו לה הצדדים, כך היה מס הכנסה נוהג לו המצב היה הפוך!!
בית המשפט קובע שאין לאפשר תיקון הדוחות במקרה זה. רואה החשבון המוכר, ידע את המשמעויות שיש לסיווג העסקה כתשלום בגין עבודה / אי תחרות, ובמיוחד שמדובר ברואה חשבון שבקיא ברזי המס. בנוסף, אותו רואה חשבון דיווח בצורה מסויימת על העיסקה, והצגת מצג מסויים בדוח שמוגש לרשויות המס כמוהו כהודאה.
עולה מפסק הדין, שהזכות לסווג מחדש עסקה נתונה לפקיד השומה, אולם לא ניתנת לנישום. הנישום רשאי לשקול ולהתייעץ כיצד להציג עסקה בדוח השנתי, אולם מרגע שדיווח בצורה מסויימת אל לו לחזור בו אלא במקרים חריגים, כאשר סיבת התיקון איננה כדאיות כלכלית בלבד, אלא למשל טעות בתום לב, מידע חדש שהתגלה, חקיקה חדשה, פסיקה חדשה.
בכל מקרה, קובע בית המשפט, לא ניתן לתקן דוחות לשנים שהתיישנו.
מכירת מוניטין
פסק הדין חוזר על דברי בית המשפט העליון בהלכת שרון (7493/98) ואיננו מחדש. בקליפת האגוז אומר שמכירת מוניטין תתאפשר במקרים בהם המוכר מנתק את עצמו מהסיכון והסיכוי הכלכלי הנובע מלקוחותיו, וכן יש לבדוק אם הוא יכול למכור את המוניטין שלו. למשל – אני בטוח שלשחקן הכדורגל אלון מזרחי יש מוניטין (חיובי או שלילי – אתם תחליטו. יש שמועה שהוא רצה לקנות בית מול הים בת"א כי הוא אוהב לצפות בזריחה) אבל אני לא בטוח שהוא יכול למכור אותו.
3. הוצאה ברכישת נכס הון:
רואה החשבון דרש הוצאות משפטיות בגין תביעה שתבע את אחד מלקוחותיו. בית המשפט מאשר את קביעת פקיד השומה לפיה התביעה הוגשה בגין מניות שהיה אמור לקבל רואה החשבון מאותה חברה, ומדובר בהוצאה לצורך יצירת נכס ולא בהוצאה ביצור הכנסה.
אמרנו כבר, שפיקח יודע לצאת ממצבים שחכם יודע איך לא להיכנס אליהם.
הרי רואה החשבון יכול היה לדווח בדוח השנתי על מכירת מוניטין, בניגוד לאמור בהסכם. במקרה כזה, אם עמד בתנאים שנקבעו בפס"ד שרון, היו מקבלים את הדיווח שלו כמכירת מוניטין וממסים אותו בהתאם. יתכן והיו מסווגים מחדש את הדוחות שהגישה השותפות ולא היו מאשרים להם את ההוצאה ויתכן שלא… בכל מקרה עצם העובדה שהמוכר הצהיר כך בדוחות, (ולא כיצד הוצגה העסקה בהסכם), היא שגרמה לכך שהמכירה תסווג כהכנסה פירותית ולא כמכירת מוניטין.