כאשר שני גופים מגיעים לבית המשפט לבירור מחלוקת, הם בדרך כלל מתלווים בעורכי דין כל אחד מטעמו.
בסיום הדיון, פוסק בית המשפט את פסיקתו, ובנוסף פוסק האם על צד אחד לשלם הוצאות משפטיות לצד השני – בנוסף לתשלום זכיה אם היה כזה.
נשאלת השאלה, האם סכומים אלו חייבים במע״מ, והאם יש להוסיף עליהם מע״מ או לראות אותם ככוללים מע״מ?
נמציא דוגמא, שיהיה לנו קל.
יעקב מבקש מבית המשפט צו מניעה כנגד עשיו על הבכורה. מתנהל משפט. בסיומו, פוסק השופט לטובת יעקב וקובע כי עשיו ישלם החזר הוצאות משפטיות בסך 300 ש״ח.
עשיו ממהר לשלם ליעקב 300 ש״ח, אבל יעקב דורש תוספת מע״מ על אותם 300 ש״ח שנפסקו כהוצאות משפטיות, בטענה שהסכום שנפסק הינו לפני מע״מ.
עשיו מתנגד, ואומר: בית המשפט פסק סכום, אותו שילמתי. עזוב אותי ולך לך לדרכך!!
השאלה: מי צודק? האם יעקב רשאי לדרוש שיתווסף מעמ על הסכום שמשלם לו עשיו? או שמא הסכום שפסק בית המשפט הוא כולל מע״מ?
ניתוח הסוגיה:
חוק מס ערך מוסף:
דבר ראשון צריך להבין שהשופט פסק שהמפסיד ישלם לזוכה פיצוי בשל הוצאות שהוא עמד או יעמוד בהן. לזוכה – לא לעורך דינו…. לכן, אין מדובר בעסקה לצורך מעמ ואין מדובר בעסקה חייבת.
כאשר הזוכה ישלם שכר טרחת עורך דין, עורך הדין מחוייב להוציא לו חשבונית לפי הכללים הרגילים, ולגבות ממנו את כל המע״מ החייב לפי חוק.
כלומר, לעולם מקבל הוצאות המשפט לא יוציא חשבונית על הסכומים שקיבל. אין מדובר בעסקה. גם אם עו״ד מייצג את עצמו, ונפסקות לטובתו הוצאות משפטיות – אותו עורך דין לא מוציא חשבונית על הסכום שנפסק לו כהחזר הוצאות משפטיות.
(נגיד במאמר מוסגר, שעו״ד שמייצג את עצמו, יש לו לקוח אדיוט – אבל זה נושא למאמר נפרד….)
תקנה 153(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי:
בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
התקנה קובעת בעצם, שבית המשפט צריך להוסיף לסכום שקבע מס ערך מוסף, אלא אם הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות משכר הטרחה שהוא משלם. במילים אחרות, קובעת התקנה שאם יעקב הוא אדם פרטי ואיננו עוסק, יש להוסיף לסכום שנפסק מע״מ, ולכן עשיו ישלם סכום של 351 ש״ח ליעקב. אם יעקב הוא עוסק, קובעת התקנה, ישלם עשיו ליעקב 300 ש״ח בלבד – שהרי יעקב צפוי לקבל בחזרה את מרכיב המע״מ בתשלום שישלם לעורך הדין בגין שירותיו.
והכלל: ככל שבית המשפט קבע סכום ולא פירש, יש להוסיף על סכום זה מע״מ. אם רוצה בית המשפט לקבוע שאין להוסיף מע״מ, עליו לומר זאת במפורש.
בדרך כלל, פונים הצדדים לבית המשפט להבהרת פסק הדין, ומקבלים אותה.
מטרת התקנה:
כוונת המחוקק בהתקנת התקנה הינה לפצות את הזוכה על הפגיעה שספג בתשלום שכר טרחה לעורך דינו, או לפחות לצמצמה. בית המשפט מטיל על המפסיד לשלם לזוכה הוצאות משפטיות שעמד בהן. מצד שני, יש להימנע ממצב בו מרוויח הזוכה בגין סכום המע״מ, כלומר שגם יקבל מהמפסיד סכום לכיסוי הוצאות המע״מ בשכר הטרחה של עורך הדין, וגם יגיש ויקבל החזרי מע״מ על אותו הסכום. לכן, נקבע בתקנה שאם הזוכה רשאי לנכות את מע״מ התשומות הכלול בחשבונית של עורך דינו, לא ישלם לו המפסיד את מרכיב המע״מ בהוצאות.
תשלום הוצאות מתוך כספי הפיקדון:
תקנה 6 לתקנות מעמ קובעת שבמקרה בו שולמו מתוך כספי הפיקדון סכומים לנותן שירות (לצורך ההליך המשפטי), ונותן השירות הוציא חשבונית על שם עורך הדין, יכניס עורך הדין את ההוצאה לספרים שלו ויקזז את המעמ, ומנגע יוציא חשבונית ללקוח באותו הסכום.
אם נותן השירות הוציא חשבונית על שם הלקוח – עורך הדין לא מכניס את החשבונית לספרים שלו, לא מקזז את המע״מ, ולא מוציא חשבונית ללקוח.
ועכשיו קצת דוגמאות, כדי שעורכי הדין ידעו איך להתנהל:
דוגמא ראשונה: לקוח שהוא עוסק במעמ.
אתם מייצגים חברה בע״מ. סיכום שכר הטרחה שלכם הוא שאתם מקבלים 5,000 ש״ח כולל מעמ, ועוד כל סכום שיפסק על ידי בית המשפט.
– החברה מעבירה לכם 20,000 ש״ח, 5,000 מתוכם שכר טרחה והיתר פיקדון להוצאות.
– לאחר מכן אתם משלמים מתוך כספי הפיקדון, אגרות בית משפט 1000 ש״ח.
– בנוסף משלמים לשמאי עבור שמאות שהכין, 2000 ש״ח.
– בסיום ההליך, נפסק שהלקוח שלכם זוכה (כמובן….) והצד השני צריך לשלם הוצאות משפט בסך 4000 ש״ח. הצד השני מעביר 4,000 ש״ח ללקוח שלכם.
– אתם מקזזים מתוך הפיקדון את יתרת שכר הטרחה המגיעה לכם, ומחזירים את יתרת הפיקדון ללקוח.
| שלב | משלם | מקבל | מי מוציא קבלה | קבלה על סכום של | מי מוציא חשבונית | חשבונית על סכום של |
| חתימה על הסכם שכר טרחה | הלקוח | עו״ד | עו״ד | 20,000 ש״ח | עו״ד | 5,000 |
| תשלום אגרות בית משפט | עו״ד | בית המשפט | – | – | – | – |
| תשלום לשמאי | עו״ד | השמאי | – | – | אם החשבונית יצאה על שם העו״ד – עורך הדין מכניס את ההוצאה לספרים שלו, מקזז את המעמ, ומוציא חשבונית בסכום זהה ללקוח ומקזז את הכסף מהפיקדון. | 2,000 |
| אם החשבונית יצאה על שם הלקוח: מעבירים את החשבונית ללקוח, ולא מוציאים חשבונית בכלל. | – | |||||
| תשלום הוצאות ללקוח | המפסיד | הלקוח – הזוכה | הלקוח | 4,000 | אף אחד | – |
| סיום חשבון והחזרת הפיקדון | עו״ד | הלקוח | אף אחד | – | עו״ד |
פקדון התחלתי 20,000
פחות:
שכר טרחה ראשוני 5,000
אגרות 1,000
שמאי 2,000
שכר טרחה נוסף 4,680 (ארבעת אלפים ש״ח בתוספת מעמ, כי הלקוח שלכם מקבל
מכם חשבונית ומקזז את המע״מ)
יתרה להעברה ללקוח 7,320
דוגמא שניה: לקוח שהוא אדם פרטי.
אתם מייצגים אדם פרטי. סיכום שכר הטרחה שלכם הוא שאתם מקבלים 5,000 ש״ח כולל מעמ, ועוד כל סכום שיפסק על ידי בית המשפט.
- הלקוח מעביר לכם 20,000 ש״ח: 5,000 מתוכם שכר טרחה והיתר פיקדון להוצאות.
- לאחר מכן אתם משלמים מתוך כספי הפיקדון, אגרות בית משפט 1,000 ש״ח.
- בנוסף משלמים לשמאי עבור שמאות שהכין, 2,000 ש״ח כולל מע״מ.
- בסיום ההליך, נפסק שהלקוח שלכם זוכה (כמובן….) והצד השני צריך לשלם הוצאות משפט בסך 4000 ש״ח. הצד השני מעביר 4,680 ש״ח ללקוח שלכם. (כי התקנה קובעת שהסכום הוא לפני מעמ).
- אתם מקזזים מתוך הפיקדון את יתרת שכר הטרחה המגיעה לכם, ומחזירים את יתרת הפיקדון ללקוח.
| שלב | משלם | מקבל | מי מוציא קבלה | קבלה על סכום של | מי מוציא חשבונית | חשבונית על סכום כולל מע״מ של |
| חתימה על הסכם שכר טרחה | הלקוח | עו״ד | עו״ד | 20,000 | עו״ד | 5,000 |
| תשלום אגרות בית משפט | עו״ד | בית המשפט | – | – | – | – |
| תשלום לשמאי. | עו״ד | השמאי | – | – | אם החשבונית יצאה על שם העו״ד – עורך הדין מכניס את ההוצאה לספרים שלו, מקזז את המעמ, ומוציא חשבונית בסכום זהה ללקוח ומקזז את הכסף מהפיקדון. | 2,000 |
| אם החשבונית יצאה על שם הלקוח: מעבירים את החשבונית ללקוח, ולא מוציאים חשבונית בכלל. | – | |||||
| תשלום הוצאות ללקוח | המפסיד | הלקוח – הזוכה | הלקוח | 4,680 | אף אחד | – |
| סיום חשבון והחזרת הפיקדון | עו״ד | הלקוח | אף אחד | – | עו״ד | 4,680 |
פקדון התחלתי 20,000
פחות:
שכר טרחה ראשוני 5,000
אגרות 1,000
שמאי 2,000
שכר טרחה נוסף 4,680 (ארבעת אלפים ש״ח בתוספת מעמ, כי הלקוח שלכם קיבל מהמפסיד את הסכום בתוספת מע״מ)
יתרה להעברה ללקוח 7,320.