מע"מ

יבוא נכס בלתי מוחשי חייב במע"מ – קבוצה שמביאה שחקן לישראל חייבת במע"מ על הסכומים ששילמה לקבוצה בחו"ל ממנה נרכש כרטיס השחקן – 1200/07 בני יהודה

יבוא נכס בלתי מוחשי חייב במע"מ – קבוצה שמביאה שחקן לישראל חייבת במע"מ על הסכומים ששילמה לקבוצה בחו"ל ממנה נרכש כרטיס השחקן – 1200/07 בני יהודה

מנהל | 31-03-2016

שחקן כדורגל או כדורסל שהופך להיות מקצוען, חייב את קידומו למועדונים שהכשירו אותו במשך השנים. לכן, נקבעו בחוק הוראות לפיהן אם מועדון א מבקש להעביר אליו שחקן ממועדון ב, הוא חייב לפצות את המועדון בסכום שנקרא – רכישת כרטיס שחקן.

 


במשך שנים רבות התנהלו ההעברות האלו של שחקנים לארץ ותשלום בגין כרטיס השחקן שלהם באין מפריע, עד שגל גרינברג, כיום מפקח במחלקה המקצועית במע"מ, הגיע למסקנה שצריך לראות בזה "יבוא טובין בלתי מוחשי".
להבנתו, הקבוצה בארץ רוכשת זכות כלכלית במהלך יבוא השחקן, ועל כן מדובר בנכס בלתי מוחשי, שיבואו חייב במע"מ.

 


מכיוון שרוב המועדונים הם מלכ"רים, הם לא יכולים להתקזז על מע"מ שמשולם ביבוא. לכן, עבורם מדובר במכה כלכלית קשה ביותר, ביחוד לאור העובדה שמע"מ קבע קביעות מס לשנים קודמות, על רכישות שסכום המע"מ לא נלקח בהן בחשבון.
המערערות טענו שגם אם היבוא חייב במע"מ, אין להחיל אותו על רכישות שבוצעו בעבר אלא רק על רכישות שיבוצעו מכאן והלאה, שכן מדובר בשינוי מדיניות של מע"מ שלא חייבו מעולם את יבוא השחקנים, וכעת מבקשים להתחיל לחייב זאת במע"מ.


בית המשפט המחוזי פוסק לטובת מע"מ בין היתר בהסתמך על:
1. לכרטיס השחקן יש ערך כלכלי ולכן מדובר בנכס בלתי מוחשי.


2. אצל רוב הקבוצות נרשמו רכישות כרטיסי השחקנים במסגרת "רכוש קבוע", ונדרש בגינן פחת מדי שנה.


3. מעיון בהסכמי העברת כרטיס השחקן עולה בבירור שמדובר בנכס בעל ערך כלכלי, ולעיתים הקונה מצליחה למכור את אותו הכרטיס לקבוצה אחרת ברווח גדול.


לאן זה יכול להגיע?
משמעות הפסיקה הזו היא אדירה. לא רק בגלל שמדובר בהוצאת שומות של מליוני ש"ח במקרים הספציפים שנדונו, אלא מכיוון שיש הרבה מצבים אותם ניתן לסווג כיבוא טובין, והם לא סווגו כך עד היום. מלכר"ים ומוסדות כספיים רבים נחשפו בעקבות הפסיקה חשיפת מס משמעותית, אבל לא רק הם – גם האזרחים הפשוטים.
אכתוב כאן רשימה חלקית ביותר:
- כל מי שמוריד אפליקציה לאייפון או לאייפד, יתכבד וירוץ לדווח לשלטונות מעמ על היבוא. כנ"ל לגבי שירים, סרטים, תוכנות וכדומה.
- מפלגה שמשלמת על יעוץ ארגוני/שיווקי וכדומה, לגורם בחול, צריכה להתייצב במשרדי מעמ, או לוודא שהיא תקבל את תיק האוצר לכשתיבחר…
תשלום שמשלמים מכוני ליווי כדי "לרכוש" את הזכות להשתמש ביצאנית, מהווה יבוא נכס בלתי מוחשי ויחוייב במע"מ.
- תשלום שמשלמים מוסדות אקדמאים (אוניברסיטאות וכד') עבור רכישת קניין רוחני מחו"ל כגון שימוש במאגרי מידע, יכול להיחשב כיבוא טובין ולהתחייב במע"מ.
- תשלום שישלם אזרח על רכישת מידע באינטרנט יכול שיחוייב במע"מ.
- תיאטרון שרוכש זכויות להצגה או למופע, יקח מעתה בחשבון תוספת של 16אחוז על העלות.

מהם "מסמכים סחירים"?
הגדרת "טובין" במעמ ממעטת מתוכה "מסמכים סחירים". האם ניתן לומר שכרטיס שחקן הוא מסמך סחיר ולכן איננו "טובין"?
בית המשפט קובע שכרטיס שחקן איננו מסמך סחיר.
מסמך סחיר הוא מסמך שעצם האחזקה בו היא היא ההחזקה בנכס שהוא מייצג. למשל – שטרות, צ'קים, שטרות חוב, ואף זיכוי בסכום נקוב לרכישה בחנות מסוימת.

האם יש כאן מסחר בבני אדם?
המערערים העלו טענה לפיה לא יתכן שמדובר ביבוא טובין, כי אם כן – זה אומר שיש כאן מסחר בבני אדם.
בית המשפט קובע שלא, אבל לדעתי זה באמת לא משנה. גם אם יש כאן מסחר, את המסחר מבצעות הקבוצות (או מכוני הליווי בדוגמא שנתתי). מע"מ בסך הכל ממסה את היבוא הזה, חוקי או לא חוקי.

לפסק הדין המלא לחץ כאן