מס הכנסה

הוצאות שמירה על ילדים מותרות בניכוי – הרחבה של סעיף 17 לפקודה – ע"א 4243/08 ורד פרי

הוצאות שמירה על ילדים מותרות בניכוי – הרחבה של סעיף 17 לפקודה – ע"א 4243/08 ורד פרי

מנהל | 03-04-2016

את פסק דין ורד פרי במחוזי כולם מכירים. במחוזי, כב' השופט אלטוביה קבע שהוצאות שמירה על ילדים יותרו בניכוי מכיוון שהן מהוות הוצאה בייצור הכנסה,

ובכך הרחיב הרחבה ניכרת את סעיף 17 לפקודה. התפיסה שעמדה מאחורי ההחלטה היא שהנישומה היתה מחויבת לשלם כסף עבור שמירה על הילדים כדי שתוכל לצאת לעבודה.
רשות המיסים הגישה ערעור לעליון. להלן סקירה של הטענות ופסיקת בית המשפט:


הטענה: אין מדובר בהוצאה בייצור הכנסה אלא בתנאי מקדים ליציאה לעבודה
בית המשפט קובע כי מדובר בהוצאה בייצור הכנסה לפי סעיף 17 רישא.
הטענה: מדובר בהוצאה שאין לה זיקה ישירה להכנסה, אלא זיקה עקיפה במקרה הטוב. זוהי הוצאה שאיננה כרוכה (אינטגרלית, אינצדנטלית) להכנסה. הוצאות כאלו שאין להם זיקה ישירה יותרו רק אם נאמר כך במפורש בחוק, כמו הוצאות בגין הכנת דוחות (17(11)) או הוצאות לינה באיזורפיתוח לצורך עבודה (17(13)).


בית המשפט קובע כי גם הוצאות שאינן אינצדנטליות ביצירת ההכנסה יותרו בניכוי ויש לתת פירוש רחב לסעיף 17.
הוצאה תותר בניכוי אם יש לה זיקה ממשית וישירה להפקת הכנסה, וכך ההוצאה שלפנינו, בדומה להוצאות השתלמות של לילי וולף רופאת השיניים
שם נקבע שמדובר בשמירה על הקיים ולכן ההוצאה הותרה למרות שאיננה אינצדנטלית.


הטענה: גם אם יש להוצאה קשר עקיף ליצור הכנסה, הרי שמדובר בהוצאה מעורבת שלא ניתן להפריד בין החלק העסקי לפרטי. במקרה כזה חלק מההוצאה יותר רק אם קבע כך המחוקק במפורש, בדומה להוצאות רכב או פלאפון.
בית המשפט קובע כי בהוצאה מעורבת תמיד ניתן להפריד בין החלק העסקי והפרטי, עדיף לפי הפרדה מדוייקת אב אם אין אפשרות בזו – הפרדה לפי הערכה סבירה.
קביעה שלא תותר כל ההוצאה המעורבת מביאה למיסוי הכנסה גבוהה מההכנסה האמיתית ולזה אין להסכים.


הטענה: נשים עובדות מקבלות נקודות זיכוי ונקודות קצבה כדי שיהיה כדאי להן לשים את הילדים בהשגחה ולצאת לעבודה. נקודות הזיכוי באות במקום התרת ההוצאה.
בית המשפט קובע כי כדי שעצם מתן הזיכוי ימנע אפשרות להתיר הוצאה צריך הזיכוי להינתן בגין אותה הוצאה בדיוק, וצריך המחוקק לקבוע במפורש
כי מתן הזיכוי מחליף את התרת ההוצאות. כאן ניתן הזיכוי בגין כלכלת ילדים ולא בגין השגחה עליהם, ולכן אין לשלול התרת ההוצאה.


הטענה: דחיית הערעור והתרת הוצאות השגחה על ילדים יביאו לפגיעה אנושה בתקציב המדינה. המדינה הסתמכה על סכום מס מסויים שיתקבל, והתרת הוצאות אלו תפגע בעיקרון ההסתמכות.
בית המשפט קובע כי מטעם זה יותרו ההוצאות רק החל משנת המס 2010, למעט בעניינה של ורד פרי ספציפית לה יותרו ההוצאות בשנים שבמחלוקת, זאת כדי לעודד מתדיינים להביא לשינוי הלכה.


סיכום הסוגיה:
הוצאות השגחה על ילדים יותרו כולן בניכוי. אם מדובר במטפלת בבית, שכל עבודתה היא השגחה על הילדים, כל ההוצאה תותר. אם מדובר במעון או צהרון, תותר 3/4 מההוצאה בלבד במקרה ואין הגשת ארוחות ומחצית מההוצאה במקרה שמגישים ארוחות לילדים, או בדרך אחרת שתוסכם על פ"ש והנישום..
ההוצאה תפוצל ותינתן כנגד הכנסת שני בני הזוג מכיוון שעל שניהם מוטלת החובה לשמור על הילדים, וכדי למנוע מניפולציות.
אז מי ניצח?
לכאורה מדובר בניצחון סוחף לכל האימהות והאבות. הנה בית המשפט קובע שהמס שהם ישלמו יהיה נמוך יותר.
האמנם?


בית המשפט מוסיף שההוצאות יותרו רק החל משנת 2010. בכך נותן בית המשפט למחוקק מספיק זמן כדי לקבוע בחקיקה את עמדתו בקשר לניכוי הוצאות השגחה על ילדים. לא אתפלא אם עד סוף השנה תדאג רשות המיסים לחקיקה האוסרת הוצאות אלו.
אם כך יקרה, יוצא שהניתוח הצליח אבל החולה מת.
לדעתי יש כאן שני מנצחים ברורים – ורד פרי עצמה, וכבוד השופט אלטוביה.