מיסוי מקרקעין

דירת נופש לא תיחשב דירת מגורים לצורך חוק מיסוי מקרקעין – חכים ע״א 1046/12 וגיצלטר עמירם ע״א 4299/11

דירת נופש לא תיחשב דירת מגורים לצורך חוק מיסוי מקרקעין – חכים ע״א 1046/12 וגיצלטר עמירם ע״א 4299/11

מנהל | 14-09-2016

דירת מגורים מקבלת התיחסות VIP בחוק מיסוי מקרקעין. היא ניהנת מהטבות במס רכישה, (למרות שאם מדובר בדירת מגורים שאיננה יחידה, מס הרכישה יהיה פעמים רבות גבוה יותר מאשר נכסים אחרים), וניהנת מפטורים.

אפילו כאשר המכירה לא זכאית לפטור, במקרים רבים היא זוכה לשיעור מס מיוחד – מופחת. ממש, כמו סלב שהוזמן להשקה.
לא פלא, שכמו לגבי סלבס – כל זכות במקרקעין היתה רוצה להיות דירת מגורים. היא תתקין לעצמה אמבטיה ושירותים, היא תעשה את הציפורניים, תסלסל את השיער – בקיצור, הכל.
ולא פלא, שבתי המשפט נדרשים חדשות לבקרים להכריע בשאלה האם נכס מסויים הינו דירת מגורים, או לא.


בפס״ד גיצלטר ובפס״ד חכים שניתנו לאחרונה, מנתח בית המשפט מהי דירת מגורים הן לצורך מס שבח (חכים) והן לצורך מס רכישה (גיצלטר). בשני פסקי הדין קובע בית המשפט כי דירת נופש לא עונה להגדרת ״דירת מגורים״ הן לצורך מס רכישה והן לצורך מס שבח, שכן איננה מיועדת למגורי קבע, או ברציפות, על ידי בעליהן.


אם אצטרך להמר, לדעתי בתי המשפט ינקטו בעתיד קו נוקשה יותר ויותר בסוגיה זו. הבעיה איננה קיימת רק בדירות נופש, אלא גם במחסנים שהוסבו לדירות, בתים עם חריגות בניה, ועוד.
בנוסף, יש לכך השלכות לא קטנות על הכנסות שכירות. אם המושג ״דירת מגורים״ יבחן גם במס הכנסה, יתכן ומשכירים שמשלמים כיום 10% על הכנסתם, או שלא משלמים בכלל, יאלצו לשלם מס אם המושכר יפסיק להיחשב ״דירת מגורים״.


Print Friendly
חפש מאמרים